בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר (יום ב', 10.9.07) 15 שנות מאסר בפועל על יוסי חזן. חזן שיוצג על-ידי עוה"ד ירום הלוי הורשע לפני כשנה בהריגתו של אלי אברביה במועדון "הפלו" בהרצליה. השופט חאלד כבוב ציין כי חזן ביצע למעשה "מעשה לינץ'" באברביה.
באוקטובר 2006 הגיע יוסי חזן סמוך לשעה 03:45 למועדון "הפלו" לחגוג יום הולדת עם חבריו. עד מהרה התפתחה החגיגה למהומה בתוך המעודון במהלכה הוכה המאבטח על-ידי חבר של חזן, באמצעות מאפרה שהונחתה על ראשו. "חזן עמד במרכז זירת האירועים...אלי אברביה ז"ל, שהיה מיודד עם בעלי המועדון ועם המאבטחים במקום, סייע בידם במהלך האירוע עד אשר הוצאו המתפרעים אל מחוץ למועדון, שם נוצרו מספר מוקדים של אירועי אלימות שחזן נטל חלק ברוּבּם".
השופט הדגיש את "הרוע והאכזריוּת" שבמעשי חזן והתנהגותו בכל שלב משלבּי האירועים מחוץ למועדון, "עד אשר אחד המאבטחים הצליח לנוס על חייו מפני חזן שרדף אחריו, ורק ניתור אקרובטי של המאבטח מעל לגדר האבטחה (לתוך אזור הסלקציה) עצרה את חזן".
"חזן אומנם לא השתתף בחלקוֹ הראשון של אירוע התקיפה האכזרי אך האירוע התרחש בקרבתו, באופן שהוא יכול היה לצפות במעשי חבריו, ראה אותם תוקפים את המנוח, עד אשר לא עמדו לזה כוחותיו והוא נפל ארצה. מאבטח שהיה במקום ניסה כל אותו זמן לסייע בידי אלי אברביה ז"ל, בין על-ידי שניסה למשוך אותו אל עבר רחבת הסלקציה, וּבין שניסה לחצוץ בין קבוצת התוקפים לבין אלי אברביה ז"ל - תוך נכונוּת 'להקריב עצמו' שעה שספג גם הוא בעיטות, דחיפות וּמכות, אך גם ניסיונות המאבטח לא הועילו - משום נחישותם של התוקפים. חזן הצטרף לחבורת התוקפים, או שמא ראוי לכנותה 'חבורת הפּוֹרעים', רק לאחר שסיים חלקוֹ באירוע אַלים מקביל, בו רדף אַחַר מאבטח בזעם, כפי שפירטתי קודם, נראה הולך עם ידידתו לכיווּן אחֵר, אך בשלב מסויים נמלך בדעתו, וּפנה באופן פתאומי לעבר 'חבורת הפּוֹרעים', רץ כאחוז-תזזית (אף שמדובר במרחק של כ-5 מטרים בלבד), הניף רגלו לאחור וּבעט בכל העוצמה בגופו של אלי אברביה ז"ל, ששכב אותה שעה על הקרקע לאחר שספג מכות אכזריוֹת מחבורת הפּוֹרעים. חזן לא הסתפק בכך, חזר וּבעט באלי אברביה ז"ל לפחות עוד מספר בעיטות (בעוצמה רבה), כאשר זה שכב על הקרקע כחפץ, עד אשר חלק מהעדים שהעידו בבית המשפט התרשמו כי חזן בעט במנוח כאילו היה זה כדורגל שנבעט בעוֹצמה רבּה ברגלי הפּוֹרעים, וּביניהם חזן, וחלק אחֵר מהעדים העיד כי מדובר במעשה שׁפטים (כלשונם: "מעשה לינץ'") שהאכזריוּת והרוע שנשקפו ממנו היו חריגים בחוּמרתם וּבעוצמתם".
הבעיטות גרמו לשטפי דם קשים במוחו של אברביה והוא נפטר למחרת בבית החולים. חזן הורשע בהריגה וכאמור בית המשפט גזר עליו 15 שנות מאסר בפועל.
בגזר הדין ציין השופט כי "חריגוּת המקרה, היא פועל-יוצא של מידת הרוע והאכזריוּת שבהתנהגות חזן וחבריו, שהיכו באלי אברביה ז"ל מבלי להראות כל רגש חמלה ורחמים כלפיו, בעטו בו, שוב ושוב, בעודו שוכב חסר-אונים על הקרקע עד אשר כוחותיו אזלו לו נוכח עוצמת המכות, ואף ברגעים אלֶּה לא הניחו לו לנפשו.האכזריוּת והרוע מתעצמים, נוכח המשך התקיפה הברוטאלית, גם כשאלי אברביה ז"ל שכב על הקרקע כחפץ שאין לו הופכין...והסרט שהוצג בפני בית המשפט רק ממחיש את עוצמת הרוע והאכזריוּת".
השופט הוסיף כי אינו יכול שלא להתייחס לתחושה הקשה שליוותה אותו לאורך ניהול הדיון "כאשר אימו של אלי אברביה ז"ל, שישבה לאורך הדיונים האחרונים באולם, בכתה, לעיתים חרישית וּלעיתים בקול רם, תוך השמעת זעקות כאב, שׁכֹּל בן-אנוֹשׁ באשר הוא, לא יכול להישאר אדיש נוכח פרץ הכאב והצער מנת חלקהּ.הגב' אברביה פירטה בדבריה בבית המשפט את מר גורלה, כאשר איבדה את בנה יחידהּ, שגר עימה בדירתה, ואמור היה לדאוג לה וּלהשגיח עליה ברבות הימים, מי שנפשה הייתה קשורה בו בכל רמ"ח אבריה, מי ששימש לה נפש יחידה, שחלקה עימו את רגשותיה, וּמי שמבחינתה מילא את כל וּמלוֹא עולמה - וּמי שמצאה עצמה כֹּה בודדה לאחר מותו, עַד אשר היא כותבת לו מכתבים ותולה אותם על קירות הבית".
עֵר אני לכך שדברי הצער והחרטה שהבּיע חזן באולם בית המשפט והופנו לגב' אברביה וּבפני בית המשפט, כמו גם השׁבר שהיה מנת חלקוֹ מאז נעצר (מאסרו הראשון) והשׁבר שחשה משפחתו מאז האירוע, הם שיקולים ראויים, כתב השופט, "אך בבוֹאִי לאזן בין אלֶּה לאלֶּה, בּרי לַכֹּל, וגם לבית המשפט - שאובדן חייו של בחור צעיר, בן יחיד לאֵם חד-הורית, שחייו היו עוד לפניו ונקטעו באיבּם, משום מעשה אלימות מזוויע - הינו השיקול שצריך וחייב להיות מועדף על יתר השיקולים - לא רק משום שעונש חייב לשקף את תיעוּבהּ של חברה אנושית מפני מעשׂי הריגה בכלל, וּמעשים המבוצעים באכזריוּת, רוע ורִשׁעוּת בפרט - אלא גם משום הצורך להרתיע אחרים.
כל עונש שיוטל על חזן וייעדר את אותו אלמנט הרתעתי, עלול להחטיא את המטרה, ועלול לשאת מסר שגוי - שגם כאשר מדובר בעבירה שתוצאתה מוֹת אדם, בית המשפט מקל עם הנאשם".
השופט הוסיף לבסוף כי הגיע למסקנה שכּמידת האכזריוּת, הרֶשׁע והרוע שבהתנהגות חזן, כך גם חוּמרת העונש שראוי להטיל עליו - "אני דן איפוא את חזן ל-17 (שׁבע-עשרה) שנות מאסר, מתוכן 15 (חמש-עשרה) שנים לריצוי בפועל (מיום מעצרו בתיק), והיִתרה על-תנאי, שלא יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר על העבירה בה הורשע".
לאחר מתן גזר הדין התפתח בבית המשפט עימות בין אמו של אברביה לבין הוריו של חזן.
