סיפורי זוועה החלו להציף את הבלוגים ואת אתרי האינטרנט של גורמי אופוזיציה במיאנמר.
בין הדיווחים שמסרו עדי ראיה, ניתן למצוא מקרה בו ירו החיילים למוות במאה מפגינים שהתאספו מחוץ לבית ספר ביינגון. דיווח אחר טוען כי פעילי אופוזיציה נשרפים חיים במשרפות של הממשלה. עם זאת, הפיקוח ההדוק של משטר החונטה הצבאית השלטת במיאנמר מקשה על קביעת מספר ההרוגים, העצורים והנעדרים.
דיוויד מתייסון, יועץ מטעם ארגון זכויות האדם "Human Rights Watch" בתאילנד מעריך, כי "רבים מעדי הראייה נעצרו ומוחזקים במעצר באזורים שאין לנו גישה אליהם. עדי ראיה אחרים פשוט מפוחדים מכדי לדבר".
הרשויות במיאנמר אישרו כי הצבא ירה למוות בתשעה מפגינים ובצלם עיתונות בינגון. אולם עדי ראיה מדווחים על הרג המוני, שנע בין מספר עשרות הרוגים ל-200. שרי ווילרוזה, הנציגה הדיפלומטית האמריקנית הבכירה ביותר במיאנמר, אמרה, כי "אנחנו מאמינים כי מניין ההרוגים גבוה מהמספר בו נקבה הממשלה. אנו עושים ככל יכולתו על-מנת להשיג מספרים יותר מדויקים ומידע יותר מדויק, לא רק באשר למספר ההרוגים אלא גם באשר למספר המעצרים שבוצעו".
לדבריה, אנשיה ביקורו בכ-15 מנזרים בסביבות העיר ינגון, וכל אחד ממנזרים אלה נמצא ריק. היא העריכה כי מספר המפגינים, נזירים ואזרחים אחרים, שנעצרו על-ידי הצבא עומד על כמה אלפים. ווילרוזה הוסיפה ואמרה, כי "אני יודעת שהנזירים אינם נמצאים במנזרים. אם כן היכן הם? כמה מהם נהרגו? כמה מהם עצורים?"
ווילרוזה ציינה כי סביר כי המספר המדויק של ההרוגים לעולם לא יוודע, שכן מיאנמר היא מדינה בודהיסטים בה נהוג לשרוף את גופות המתים.
