בג"צ הורה (יום א', 7.10.07) למדינה לשקול לשוב ל"קשרי עבודה" עם הרשות הפלשתינית כדי להסדיר מעמד אזרחים זרים בני זוגם של פלשתינים, השוהים שלא כחוק ברש"פ. נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, והשופטים אליקים רובינשטיין ועוזי פוגלמן ציינו כי ההוראה מבוססת על תשובת המדינה לפיה מתקיימים מגעים בין הממשלה לבין הפלשתינים ומגעים אלו "יכולים להניב גם תמורות כאלה או אחרות בתחום נשוא העתירה".
בעתירה שהגישו ד"ר יוניס דויקאת רופא ילדים מרמאללה המתמחה בישראל במסגרת מלגה של מרכז פרס לשלום, ואשתו, רופאה, אזרחית אוקראינית, וכן שורה של ארגונים כגון: המוקד להגנת הפרט, האגודה לזכויות האזרח בישראל, בצלם, גישה, הועד הציבורי נגד עינויים, יש דין ועדאללה, באמצעות באי-כוחם עוה"ד וולפסון ופלר, נטען כי המדינה מונעת את הסדרת מעמד הקבע של בני הזוג הזרים וזאת ללא נימוק ביטחוני. מדובר לטענתם במאות זוגות שמתגוררים כבר שנים ברש"פ ללא שמעמד בני זוגם, אזרחים זרים, מוסדר. "מאחורי כל עתירה אישה ואיש, ילדים, סיפור חיים שנטווה במשותף, עולם מלא", טוענים העותרים.
הם דורשים מבג"צ להורות למדינה "לחזור בה מן ההחלטה הפוליטית לפיה פקידי הממשל הצבאי לא יקבלו לידיהם מפקידי הרשות הפלשתינית בקשות שעניינן מעמדם בשטחים של בני זוג של תושבי האזור", או להורות למדינה "להפעיל מנגנון אחר להסדרת מעמדם של בני הזוג".
המדינה טוענת מנגד כי על בג"צ לדחות את העתירה על הסף מאחר שמדובר בסוגיה מדינית. עוד טוענת המדינה כי קשרי העבודה בין ישראל לרש"פ הופסקו עם תחילתו של העימות המזויין בשנת 2000, "הושעה יישומו של מנגנון שפעל מתוקף הסכמי הביניים בעניין העברתן לצורך אישור של בקשות הגירה מפאת נישואין". יתירה מכך, כשהחמאס, שאינו מכיר בישראל, עלה לשלטון בפברואר 2006, קיבלה הממשלה החלטה על הקפאת מגעיה עם הרש"פ שהפכה "לרשות טרור העויינת את ישראל".
לטענת המדינה בשנת 1995 הועברה האחריות על הסדרת המעמד לידי הרשות הפלשתינית כאשר בהסכמים גובש מנגנון לטיפול. מנגנון זה אינו מיושם "על-רקע המצב המדיני ביטחוני". המדינה דוחה את הניסיון לכפות עליה בכלים משפטיים "להתעלם מקיומם של הסכמי הביניים ולהפרתם בין אם בדרך של הפעלתם באופן חד-צדדי ובין אם בכל דרך אחרת או לחלופין לחדש את קשרי העבודה עם הרשות גם במציאות המדינית ביטחונית הנתונה".
המדינה מציינת כי העותרת, אשתו של רופא הילדים, "שוהה באזור שלא כדין מאז שנת 2000 למעשה מזה שבע שנים עושה העותרת דין לעצמה, כאשר היא שוהה שלא כדין באזור לאחר שנכנסה מכוח רשיון ביקור מוגבל בזמן. אך לאחרונה (9.9.07) שב ופסק בית המשפט כי בית המשפט לא יפתח דלתותיו למי שעושה דין לעצמו".
עם זאת, המדינה מציינת בסעיף 15 בתשובתה כי מאז נפילת ממשלת החמאס והקמת ממשלה בראשות סלאם פיאד, "פועלת ממשלת ישראל לחיזוק הקשר עם יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן ועם ממשלת פיאד בתחומים שונים. במסגרת קשרים אלה מתקיימים מגעים ברמת הדרג הבכיר ביותר בין הצד הישראלי והצד הפלשתיני. מגעים אלה יכולים להניב גם תמורות כאלה או אחרות בתחום נשוא העתירה. מכל מקום מדובר בסוגיה מדינית רגישה וממילא לא בסוגיה הנתונה לבחינה על-פי אמות מידה משפטיות". המדינה דרשה מבג"צ לדחות את העתירה.
בהחלטה כאמור הורו השופטים למדינה להגיש בתוך 60 ימים "הודעה משלימה ובה תתייחס לשאלת אפשרות שינוי המדיניות ביחס לקיום מגע עם הרשויות הפלשתיניות בנושאי מרשם האוכלוסין, ובענייננו המדיניות של חזרה לטיפול בבקשות למתן תושבות קבע או היתרי שהייה על בסיס נישואין בין בני זוג".
הם הדגישו כי למדו על "אפשרות שינוי המדיניות", מסעיף 15 להודעת המדינה מיום 18.09.2007 בבג"צ 3170/07, וגם מהבהרות בעל-פה שניתנו לאמור בסעיף מפי באת-כוח המדינה, אף כי אלה הושמעו בפנינו בזהירות ותוך קביעת סייגים ללא מתן הצהרה מחייבת".
