עמותת אומ"ץ פנתה הבוקר (יום ב', 08.10.07) למבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדשטראוס, בדרישה למנוע את פיטוריה של מעיין אגם. אגם, עובדת בכירה בהסתדרות העובדים הלאומית, חשפה פרשות שחיתות הקשורות לשר האוצר לשעבר אברהם הירשזון ולבכירים בארגון.

במכתב ששיגר הבוקר יושב-ראש אומ"ץ למבקר המדינה, מבקש אריה אבנרי לבחון אפשרות להעניק לעובדת צו הגנה שימנע את פיטוריה. "צר לנו על שהפיטורין נעשו אתמול על-ידי ההנהלה החדשה של הסתדרות העובדים הלאומית, שלמעיין אגם היה חלק נכבד בהקמתה אחרי מערכת בחירות פנימית סוערת. למרבה האירוניה, החשיפות של אומ"ץ באותה עת על אודות מעשים חמורים בארגון תרמו אף הם לחילופי השלטון".

מאמצי אומ"ץ למנוע את הפיטורים עלו בתוהו בין השאר משום שוועד העובדים שאמור היה להגן על אגם ולמנוע את פיטוריה עמד מנגד. בעמותה מכנים את חברי הוועד "משתפי פעולה עם ההנהלה".

במכתבו, הוסיף אבנרי כי למרבה ההפתעה שיתוף הפעולה בין ההנהלה החדשה לבין משרד מבקר המדינה לוקה בחסר, ו"ככל הידוע לנו, נערמו באחרונה קשיים באיסוף מידע בפני אנשי משרד מבקר המדינה הממשיכים במלאכת הבדיקה". הוא טוען כי בין השאר הגישה ההנהלה החדשה עתירה נגד המבקר במטרה למנוע קבלת מסמכים חיוניים.

זוכת פרס אומ"ץ

מעיין אגם זכתה לאחרונה לקבל את אות אומ"ץ לחושפי שחיתויות לשנת 2007 בזכות העברת מידע חיוני למשרד מבקר המדינה ולמשטרה, בפרשת שחיתות בהסתדרות העובדים הלאומית, שבעקבותיה הוחלט להגיש כתבי אישום נגד הירשזון, שמילא בעבר תפקיד מרכזי בארגון זה ונגד עובדים בכירים.

עדות לתרומתה של אגם ניתן למצוא במכתב ששיגר אליה בשעתו אהרון הילינגר, מנהל אגף בכיר במשרד מבקר המדינה, ובו נאמר בין השאר: "מאז תחילת 2006 העברת למשרדנו באופן רציף ובדרכים שונות מידע לגבי פעולות בלתי תקינות רבות ושחיתויות לכאורה, של בעלי תפקידים בהסתדרות העובדים הלאומית ובגופים הקשורים בה.

באומ"ץ אמרו כי הם מודעים להגבלות ולסייגים של החוק המונעים במקרים מסוימים מתן צווי הגנה, אך נראה להם שההתנכלות לחושפי שחיתויות במדינה שוברת באחרונה שיאים. "הנהלות של גופים ציבוריים שונים, שבהם נחשפו מעשי שחיתות למיניהם, מתנכלות לחושפי שחיתויות, רודפות אותם, ויוצרות מצבים בלתי נסבלים של המשך העסקתם לרבות הכשלה מכוונת בעבודתם ו'תפירת תיקים' מבלי שוועדי העובדים יתייצבו לימינם", אמר אבנרי.

בעמותה אומרים כי בחודשים האחרונים טיפלו בקבוצה גדולה של חושפי שחיתויות, שכל אחד מהם שילם מחיר אישי כבד בבריאותו, במצבו הכלכלי ולעתים אף בחייו המשפחתיים. "אין אנו יכולים להרשות יותר. הגיעה השעה שמשרד מבקר המדינה ייתן את דעתו על בעיה חמורה זו המאותתת לעובדים ישרים, שנקעה נפשם ממעשי שחיתות במוסדות שבה הם מועסקים, שעדיף להם לסכור את פיהם מאחר שאין מי שיגן עליהם", נכתב במכתב ללינדנשטראוס.