רפי מלכה תבע את חברת אימפורט ספורט בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות באשדוד לאחר שקנה בריכה משפחתית פגומה. לדבריו, כשהשתכשך בבריכה עם בתו, בפעם השנייה, בסך הכול, הבחינו בזרם מים שיוצא החוצה והציף את הבית. "הבריכה נפרמה, כעבור שני שימושים, בניגוד להבטחות שהיא בעלת שכבות תלת שכבתיות חזקות במיוחד המיוצרים על-פי סטנדרטים אירופאים". מלכה ביקש לבטל את העסקה ולהשיב את עלותה בסך 4,279 שקל בתוספת פיצוי על עוגמת נפש.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שתעודת האחריות כוללת סעיף החרגה לנזקים שנגרמו מחורים, קרעים וחתכים. "תמונות הבריכה מעידות על קיומו של חתך בסמוך לקו התפר ולא על פרימתו. אין לשלול אפשרות שהנזק נגרם בזדון". לדבריה, הציעה לתובע לשלוח את הבריכה למעבדה והובטח שאם ימצא צודק הבריכה תוחלף, הוצע תיקון על חשבונה לפנים משורת הדין ובהמשך הוצע להחליף את הבריכה לסוג יקר יותר בכפוף לתוספת תשלום. "התובע סירב לכל ההצעות ומטרתו לקבל את כספו ולרכוש בריכה מסוג אחר". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה ולחייב הוצאות.
בדיון שהתקיים בפני השופט גיל דניאל ,לפני שבועיים וחצי, חזר בו נציג הנתבעת מטענת הזדון והסכים שמדובר בתקלה, "ורק במעבדה ניתן להתרשם מהליקוי. קשה לאבחן מהתמונות שצורפו את סוג הליקוי". לדבריו, החלפת הבריכה תסב לנתבעת נזק בסך 3500-4,000 שקל לא כולל הובלות.
בפסק הדין חייב השופט את הנתבעת לשלם לתובע 4,279 שקל עלות העסקה בתוספת 1,20 שקל בגין עוגמת נפש והוצאות ולקבל את הבריכה. "משלא בוצעה בדיקה על-ידי איש מקצוע במעבדת הנתבעת, אין לקבל את טענתה בדבר קרע ולא פרימה. עיינתי בצילומים ובעין בלתי מזוינת, ניכר שהתפר נפרם וכתוצאה מכך נוצרה היפרדות של דופן הבריכה מרצפת הבריכה". השופט הוסיף שיש לקבל את טענת התובע שסופק לו מוצר פגום והנתבעת אחראית לתקינותו. "מקורו של הפגם בבריכה עצמה ולא בשימוש שנעשה בה ועל כן אין מקום להחרגת אחריות".
