אריה כהן תבע את ז'ק גבאי, בעליו של מכון לבדיקת רכב, בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה לאחר שלדבריו, גבאי התרשל בבדיקת רכב ואחראי לנזקים. בחודש אוקטובר אשתקד, מסר כהן לבדיקה רכב מסוג מיצובישי מודל 93 וממצאי הבדיקה העלו: "מנוע מעשן, נטייה לצריכת שמן, רעש מערכת שסתומים, חסימות שמן במנוע, לחץ דחיסה לא זהה, קורוזיה, נזילות מים בצינורות מים, דרוש תיקון. רצועות פגומות דרוש תיקון. תצרוכת דלק גבוהה, דרוש כיוון. הזרקת דלק לקויה, דרוש ניקוי וטיפול במערכת הזרקה". כמו כן ששילדת המרכב, הבלמים והצמיגים אינם תקינים והומלץ על טיפול 10,000. כעבור חודש וחצי כשהרכב עבר 2,761 ק"מ הוא "שבק חיים" ושמאי איבחן שנגרם למנוע נזק בלתי הפיך.
בכתב התביעה טען כהן שלמרות ממצאי הדוח, גבאי אמר לו שהמנוע במצב נדיר ומספר הקילומטרים שעבר נמוך ולכן רכש את הרכב. הוא ביקש החזר עלות החלפת מנוע, שכר טירחת שמאי, החזר הוצאות נסיעה ופיצוי בגין עוגמת נפש.
בכתב ההגנה טען גבאי, שציין במפורש שהמנוע סובל מליקויים ומצבו מחייב תיקון ובשום פנים ואופן לא הצהיר שהמנוע במצב נדיר. "למרות זאת התובע נסע ברכב מבלי לתקנו ובניגוד להמלצות הדוח". גבאי הוסיף שלא התרשל ודחה את ממצאי השמאי של כהן וביקש לדחות את התביעה בחיוב הוצאות.
בפסק דין שניתן בתחילת החודש דחתה השופטת יעל קלוגמן את התביעה וחייבה את כהן לשלם לגבאי 600 שקל הוצאות. השופטת תהתה מדוע כהן לא טיפל מייד בליקויים והמשיך לנסוע ברכב במשך חודש וחצי. "הליקויים שנמצאו במנוע פורטו בהרחבה בדוח הבדיקה, והתובע אף אישר בחתימתו שקרא אותם ונתן דעתו עליהם. משבחר התובע לרכוש את הרכב כאשר מצב מנועו כפי שפורט בדוח הבדיקה, אזי היה עליו להביאו היישר למוסך על-מנת לתקן את המנוע.
לחילופין יכול היה התובע להביא את הרכב למוסך לפני רכישתו, על-מנת לקבל הצעת מחיר לתיקונים בהתאם לדוח הבדיקה, ולהתמקח עם המוכר על-פי אותה הצעת מחיר. הנתבע עשה מלאכתו כנדרש וללא רשלנות, שכן הוא מצא את הליקויים במנוע ופרט אותם בדוח שלו. אין לשלול כי הימנעותו של התובע מתיקון המנוע והמשך הנסיעה לאורך אלפי קילומטרים, כשמצב המנוע ידוע לו, והוא מותירו ללא תיקון - הם שגרמו לנזקים אשר הצריכו בסופו של דבר את החלפת המנוע".
רק, לכאורה, לפי שעה
