בית המשפט השלום בת"א דחה (יום ד', 24.10.07) תביעת דיבה שהגיש טכנאי מדיחי כלים נגד תוכנית "יצאת צדיק" של חיים הכט. השופטת שושנה אלמגור קבעה כי אופן ביצוע בדיקת המדיח לעין המצלמה הנסתרת, הצדיק את הגדרתו הטכנאי חננאל אלפרד בשידור כ"בלתי אמין".
ההחלטה התקבלה למרות הערת השופטת למפיקי התוכנית על העדר "גילוי נאות" בדבר מצבו של המדיח, בן 16 שנה, ולא כפי שהוצג לצופים בשידור כמדיח מצוין "מיד ראשונה".
התובע: טכנאי מדיח כלים
תוכנית "יצאת צדיק" המשודרת בשידורי קשת בערוץ 2 בוחנת את השירות הניתן לציבור על-ידי טכנאים. בין היתר נבדקים רמת השירות, המחיר ומוסר העבודה. ההפקה יוזמת תקלה "טריוויאלית" במכשיר ומזמינים טכנאים לתיקון. התיקון מתבצע לעין המצלמה הנסתרת ובין היתר נבחנת התמודדות הטכנאי עם התקלה.
כאמור את התביעה הגיש אחד הטכנאים אלפרד חננאל ש"הוזמן" "לתקן" מדיח כלים טכנאי ותועד במצלמות התוכנית. תביעתו נגעה להצגתו בתום התוכנית כ"בלתי אמין" ו"יקרן".
מה קלטה המצלמה?
בדיון ציינה השופטת כי במדיח נגרם קלקול מכוון שהוצג בפני הטכנאי על-ידי "בעלת הבית" כמדיח שלא נכנס בו מים. הטכנאי אלפרד נראה בשידור התוכנית כאשר הוא "מתבונן בחלקו האחורי של המדיח ולאחר מכן מפעיל אותו. הוא מאזין לקולות העולים מן המכשיר. הוא יוצא מהמטבח וחוזר עם ארגז-כלים, בזמן שהמדיח ממשיך לפעול. התובע פתח את דלת המדיח, נגע בידו באזור כלשהו שבתוכו ונרתע - כנראה מהחום שצרבוֹ. הוא הסביר לבעלתֿֿהבית שהתקלה במדיח נעוצה ברכיב 'טיימר', אשר אינו פועל כשורה - לטענתו - דבר הגורם להתחממות גוף החימום מבלי שנכנסים למדיח מים. הוא הציע לה לתקן את הטיימר במחיר 380 שקלים או להחליפו בעלות של 680 שקלים - למכשיר - בצירוף עלות עבודתו".
בהמשך, "קראה 'בעלת הבית' ל'בעלה' וכשזה הגיע והוסברה לו מהות התקלה, הוא פנה למקום חיבור הצינור לברז המים, גילה את המסנן הסתום וצעק על אשתו ולטכנאי בדרישה לדעת מדוע לא דיווחה לו רעייתו מלכתחילה על התקלה, שכן מדובר ב'תקלה טריוויאלית' הדורשת רק את פינוי העלים מהמסנן'".
הטכנאי: פרסום זדוני
בתביעה של הטכנאי שהוגשה על-ידי באי-כוחו עו"ד נירה ליפשיץ ואבנר רון, נטען כי הוא הסתלק מהמקום לאחר שדחה את הצעת הבעל לתשלום עבור הביקור". עוד נטען כי הוצג בשידור באמצעות כתובית כי הוא "אינו מקצועי ואינו אמין, ועלות השירות שהציע - יקרה", דבר המהווה הוצאת לשון הרע. עוד טענו באי-כוחו כי למעשה לא ניתנה לו אפשרות לבדוק את המדיח כראוי. הפרסום לטענתו "נעשה בזדון ומעבר למידה הנדרשת".
מנגד שידורי קשת שיוצגה על-ידי עו"ד דרור ורסנו, וכן חיים הכט, בלשיר אינטרנשיונל, שפר ליאור ויועץ לתוכנית בעל עסק לתיקון מכשירים שלמה דובין שיוצגו באמצעות עוה"ד נדב העצני ועידן מילר, טענו כי עומדת להם הגנת סעיף 14 לחוק - אמת בפרסום.
לא עמד במבחן המקצועי
תביעת הדיבה נדחתה כאמור. השופטת קבעה כי אומנם הצגתו כאיש מקצוע "בלתי מקצועי ולא אמין המפקיע מחירים" יש בה כדי להשפילו, לבזותו ולפגוע במשלח ידו ולפיכך עונה על הגדרת לשון הרע", עם זאת עומדת לנתבעים "הגנת סעיף 14 לחוק".
לדבריה, הטכנאי "לא עמד במבחן המקצועי שהָעמד בו בשידור. 'בעלת הבית' התלוננה כי 'לא נכנס מים'", לפיכך "הדבר הראשון שהיה על התובע לבדוק הייתה הסיבה לאי-כניסת המים למדיח. תקלה של סתימת מסנן, בין במדיח כלים בין במכונת כביסה, הנה תקלה שכיחה ובסיסית במכשירים מעין אלה, וספרי ההדרכה של היצרנים מפנים את הצרכן לבדוק את המסנן עוד בטרם קריאה לטכנאי". השופטת הוסיפה כי גם אם היתה תקלה נוספת כטענתו, בטיימר, וגם אם הוא היה מחליף אותו, "נותרה בעינה התקלה עליה דווח מפי בעלתֿֿהבית: שהמים אינם נכנסים למדיח".
המתין ללא מעש במקום לבדוק
השופטת דחתה גם את טענתו בדבר העדר אפשרות נאותה לבדוק את המדיח . לדבריה מעיון בחומרי הגלם עולה כי "איש לא מנע ממנו לערוך בדיקה ראויה בזמן הדרוש לו. ההפך הוא הנכון: לאחר שבדק את המדיח והודיע לבעלת הבית על אבחנתו, הלכה זו לקרוא לבעלה, והתובע המתין - ללא מעש - מספר דקות עד לשובו של האחרון - זמן שיכול היה לנצל לבדיקה נוספת".
הטכנאי לדבריה נכשל "במבחן האמינות שהציבו בפניו מפיקי התוכנית. שכן על טכנאי המציג עצמו כמי שמסוגל לאתר תקלות עליהן מדווח הלקוח ולתקנן באופן שישיב את המכשיר לעבודה תקינה לעשות כן בצורה היעילה והנכונה. כמו כן נכשל לדברי השופטת גם במבחן המחיר שכן "המחיר שביקש לגבות מהלקוח עבור בדיקת תקלה שתיקונה לא היה פותר את הבעיה שנתבקש לבדוק גבוה פי שלושה לערך ממחיר תיקון התקלה האמִתית שניזומה במדיח".
הפרסום לפיכך היה אמת ויש בו גם ענין ציבורי, כתבה השופטת, "תנאי המגבש את ההגנה עלֿֿפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע". לדבריה, "לציבור עניין רב בתוכניות המביאות לידיעתו התנהגותם ודרך פעולתם של נותני שירות בשטחים שונים להם נזקק הוא בחיי היומיום. לאור המסקנה האמורה, מיותר לדון ביתר טענות ההגנה שנטענו מצד הנתבעים".
ביקורת על העדר גילוי נאות
בסוף החלטתה מתחה השופטת ביקורת גם על ההפקה של התוכנית בשל העדר "גילוי נאות" בשידור, בנוגע למצב המדיח. המדיח הוצג כמדיח "יד ראשונה" ובמצב מצוין כאשר בפועל "הוא היה מכשיר ישן, בן שש-עשרה שנה, שנרכש בידי מר דובין בתמורה לסך של 250 שקלים וששימש אותו בעסקו ככלי ניסוי לבדיקת מנועים שבוצע בהם שיפוץ או תיקון. חלה, אם כן, חובת הגילוי הנאות על מגישי התוכנית להביא עובדה זו לידיעת הצופים".
השופטת קבעה כי חננאל אלפרד ישלם לשידורי קשת "הוצאות ושכר טירחת עורךֿֿדין בסך 5,000 שקלים, בצירוף מס ערך מוסף, ריבית והפרשי הצמדה, כחוק. כך ישלם לבלשיר אינטרנשיונל, לחיים הכט לליאור שפר ולבעל עסק הטכנאים שנתן את הייעוץ לתוכנית שלמה דובין "הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסכום זהה, בצירוף מע"ם, ריבית והפרשי הצמדה".
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
