הושעה עו"ד שנהג בחוסר דרך ארץ ובגסות

בית המשפט העליון דחה ערעור של עו"ד מאיר קטן, על הרשעתו בדין משמעתי של לשכת עורכי הדין על עבירות משמעת, שעיקרן חוסר דרך ארץ כלפי עורך דין אחר והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ופוגעת בכבודו, ועל העונש שנגזר עליו - השעיה בפועל ל-3 חודשים, קנס של 2,000 שקל ופיצוי כספי לעורך דין הנפגע בסך 500 שקל.

אי התייצבות

בפסק הדין של בית הדין למשמעת נקבע כי עו"ד אורי דניאל שייצג את הצד התובע בדיון משפטי, טילפן ב-24 בספטמבר 2003 לעו"ד קטן, שייצג את הנתבע, והודיע לו כי נבצר ממנו להגיע לדיון שנקבע לאותו יום בגלל מחלה. עו"ד קטן טרק את הטלפון, ולאחר מכן ביקש מבית המשפט לדחות את התביעה משום שעו"ד דניאל לא התייצב.

עוד נקבע כי לאחר שעו"ד דניאל הגיש נגדו תלונה ללשכת עורכי הדין, והוא הועמד לדין משמעתי, התבטא בתשובתו בכתב התבטאות בוטה, חסרת כבוד, בלתי מרוסנת, בלתי מאופקת ובלתי מנומסת כלפי פרקליט הלשכה, וטען שהטענות של עורך דין דניאל הן פרי המצאתו ודמיונו החולני. בית הדין למשמעת קיבל את גרסתו של עו"ד דניאל. דיין אחד סבר בדעת מיעוט שאי אפשר להכריע על-פי עדות יחידה גם אם היא מהימנה ועל כן יש לזכותו מחמת הספק.

סגנון אלים

עו"ד קטן ערער על כך לבית הדין הארצי של הלשכה, אך הערעור נדחה. בי הדין קבע כי דעת המיעוט בבית הדין למשמעת הציעה לזכותו רק על שביקש לדחות את התביעה בגלל אי התייצבות עו"ד דניאל אך לא הציע לזכותו על התנהגותו הבלתי הולמת וסגנונו הבוטה והגס בתגובתו בכתב לבית המשפט. בית הדין קבע כי אף שמדובר בעבירה זניחה, על עו"ד קטן "להפנים כי אל לו בשום מקרה, לשוב ולהתבטא בלשון בלתי מרוסנת ובסגנון אלים". בית הדין הארצי הטעים כי קטן חטא פעמיים: פעם אחת בסגנונו ופעם שנייה בגרסתו שהופרכה.

על כך ערער עו"ד קטן לבית המשפט העליון. בפסק הדין שבו דחו השופטים אליעזר ריבלין, סלים ג'ובראן ויוסף אלון את הערעור, כתב השופט ג'ובראן כי שני בתי הדין ביססו את החלטותיהם על קביעות עובדתיות וכי אין ערכאת הערעור מתערבת בקביעות כאלה. הוא ציין כי ביד הדין למשמעת התרשם שעדותו של עו"ד דניאל מהימנה וכי גרסתו של עו"ד קטן כורסמה.