אלוף יצחק גרשון: חלוץ התנגד לחלוקת מזון

אלוף פיקוד העורף, יצחק (ג'רי) גרשון, אמר לחברי ועדת וינוגרד לחקירת כשלי מלחמת לבנון השנייה כי במלחמה הבאה, הנחת היסוד שלו היא שהעורף יותקף עד היום האחרון של המלחמה ולא תהיה אפשרות להגיע לכל רקטה ולכל טיל. את הדברים אמר האלוף גרשון בדיון שהתקיים לפני שנה, ב-12 בנובמבר 2006,

אלוף גרשון סיפר עוד לחברי הוועדה כי הרמטכ"ל דן חלוץ וסגנו קפלינסקי התנגדו לחלוקת מזון לתושבי הצפון על-ידי חיילי פיקוד העורף, אך על אף שידע את עמדת מפקדיו הוא גייס ללא אישור מאות חיילים על-מנת שיחלקו מזון.

שבועיים לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה קיים פיקוד העורף תרגיל ובו הוצג תרחיש דומה למה שחוו יישובי צפון הארץ במלחמה, אך עם זאת נאלצו מפקדים בפיקוד העורף להתמודד עם בעיות שלא תורגלו.

"השתמשתי באיום הייחוס של אגף תכנון שממנו אני גוזר את המשמעויות. מבחינתי לא היתה שום הפתעה במודיעין. בתרחיש כתוב לכם בחוברות, שצפינו 100 רקטות בממוצע ליום ו-230 נדמה לי שכתוב בתרחיש, ליממת שיא. ואנחנו מתרגלים את הדבר הזה ומשלבים זרועות ועושים מערכת של הכנות, אבל מג"ד בגדוד חילוץ והצלה של פיקוד העורף שמטפל באירוע בלתי קונבנציונאלי באיילת השחר, מוצא את עצמו שבועיים אחר כך במלחמה כשהוא נדרש להפעיל את העיר צפת. נדרש לחלק מזון במקלטים, נדרש לנהל את מחסן התרומות, נדרש בעצם למשהו שהוא שונה 180 מעלות ממה שהתכוננו, התארגנו והכנו את עצמנו אליו".

"צה"ל לא יכול לקיים תפקיד של משרדי הממשלה"

לדבריו, הבעיה נבעה מכך שהצבא לא אמור היה לספק את אותם שירותים שהממשלה לא סיפקה. "אין אפשרות ואין סיכוי שגוף צבאי יקיים את תפקידיהם של משרדי הממשלה. אני לא יכול להיות אחראי על נושא הרווחה, מחלקת הרווחה של העיר יודעת היטב איפה הבעיות בעיר. יש ועדת אשפוז עליונה שהיא רשות מל"חית, היא אחראית על הנושא של בריאות לקהילה", טען.

את הבעיה הזאת הבין אלוף גרשון כבר בין ה-15 ל-16 ביולי 2006, ימיה הראשונים של המלחמה. "אני מבין שהאזרחים האלה לא מקבלים שירות רפואי לקהילה. אז מי אחראי על שירות רפואי רק לנפגעים באזור האירוע? זה מה שאני אחראי. אני אחראי על פינוי. אני אחראי על פינוי של אנשים מאזור של אירוע, אם נפל טיל בלתי קונבנציונאלי והוא מסכן 10-20 אלף בני אדם, אני צריך לדעת לקחת אותם ולהעתיק אותם ממקומם. לאן אני מוציא אותם? אני מוציא אותם לתחנת השהייה של מל"ח, מל"ח קולט אותם ומעביר אותם לתחנת קליטה. וזה לא היה המצב מהבחינה הזאת של פינוי מזירת אירוע. אבל כשאני מבין ב-15-16 לחודש, שאנשים נמצאים ללא מענה רפואי לקהילה, אני אומר למפקד הרפואה הפיקודי: תקשיב, אני רוצה שתארגן עכשיו 40 כלי רכב, אני אומר לו, אמבולנסים צבאיים, תשים על צוותים רפואיים של הפיקוד, תחזור מקלט מקלט ותיתן שירות רפואי לאזרחים. תעבור. תמצא שם זקן שאתם לא יודעים מה לעשות איתו? תיקח אותו לביה"ח שיבדקו אותו ותחזירו אותו חזרה למקלט. מונית. ברמה כזאת", סיפר לחברי הוועדה.

עוד הוסיף, כי מפקד הרפואה הפיקודי אסר עליו לעשות זאת בשל חוסר היכרות עם התיקים הרפואיים של האזרחים אך הוא החליט לטפל באזרחים באמבולנסים של צה"ל אפילו אם יצטרך לתת על כך את הדין. "אני החלטתי שאני מעדיף לתת את הדין על מה שאני אעשה ולא על מה שאני לא אעשה, אנחנו מחליטים להוציא את ה-18 אמבולנסים האלה, מצוותים אותם בצוותים רפואיים, הם עוברים - אינני זוכר את המספר המדויק של כמות המקלטים, אבל הם מטפלים ב-8,500 איש. הם בודקים 8,500 איש והם נותנים טיפול רפואי קונקרטי, כולל תרופות, כולל הכל, לאיזה 500-600 אנשים, אינני זוכר את המספר המדויק, אחרי יומיים קיבלנו גם אישור ממנכ"ל משרד הביטחון, מבחינת הביטוח, שמותר לנו לעשות את הדבר הזה".

האלוף הוסיף שקיים פער של שני מיליון שקלים בין הסכום שמקבל פיקוד העורף לסכום אותו הוא אמור לקבל.

חלוץ סירב לאפשר חלוקת מזון במקלטים

אלוף גרשון ציין כי גם הרמטכ"ל, רב אלוף דן חלוץ, אמר לו שצה"ל צריך להפסיק וליטול על עצמו משימות של גופים אחרים כחלוקת אוכל לתושבים במקלטים. למרות זאת החליט לחלק אוכל למקלטים בעיר צפת, שהיתה העיר הכי חלשה באחריותו.

בדיון הערכת שנערך במטכ"ל פנה סגן הרמטכ"ל, משה קפלינסקי, לאלוף גרשון ואמר לו שהוא מקווה שפיקוד העורף לא מתכוון לעסוק בחלוקת מזון.

על-פי העדות, החליט אז אלוף גרשון לפעול על דעת עצמו וללא כל אישור גייס מאות חיילים רק לנושא חלוקת המזון. "ברור שביום ראשון שלאחר מכן (שאחרי אותה הערכת מצב, א"ו) אני כבר מגייס מאות חיילים ומפנה רק לנושא הזה של חלוקת מזון. הפעם כבר לא אישורים ולא שום דבר, אני פשוט מבין, שבמקום שאין איש - היה איש", אמר.

"אני שלם עם עצמי ביחס להכנות של פיקוד העורף למלחמה שחווינו, כמו עם העשייה של הפיקוד בזמן המלחמה. וזאת מבלי להתכחש לעובדה שנחשפו ליקויים פנים ארגון, בין זרועיים ובין ארגוניים. יחד עם זאת, מיותר לציין כי כל מה שנעשה בשלב ההכנות ובשלב הביצוע, נעשה מתוך כוונות טהורות של דאגה אמיתית וטהורה לביטחונם ושלומם של אזרחי מדינת ישראל", הדגיש.

החלטתי לשנות את המערכת האנכרוניסטית

לדברי אלוף גרשון, החליט עם כניסתו לתפקיד מפקד פיקוד העורף לנסות ולהשפיע על עיצוב העורף מנקודת מבט לאומית מכיוון שהבין שמדובר במערכת אנכרוניסטית.

"הבנתי עוד במסגרת העבודה הזאת, מעבר לעובדה שגופים שונים, ארגונים שונים שייכים למשרדים שונים, שמערכת החילוץ וההצלה הסדירה של מדינת ישראל, היא מערכת אנכרוניסטית, שלא תספק מענה במצבי שגרה, אל מול האיומים השכיחים יותר, שזה טרור, בעיקר מגה-טרור וטרור בלתי קונבנציונאלי, ואני מדבר על כיבוי האש, וחשבתי שצריך לעשות רפורמה מקיפה במערך הזה, הלכנו והצגנו את זה לכל הגורמים הרלוונטיים", אמר.

גערה מחברי הוועדה

אלוף גרשון החל את עדותו בפני הוועדה תוך מיגננה בלתי פוסקת ואף הקריא מתוך הכתב את דבריו, דבר שגרר ביקורת מצד חברת הוועדה השופטת רות גביזון.

"סלח לי, אנחנו יוצאים למסלול לא טוב. אני לא רוצה לשסע אותך בתחילת הדברים, אני רואה שיש לך שם טקסט ארוך שאתה קורא לנו, אין דבר גרוע מזה. כל מה שכתוב אנחנו יכולים לקרוא. אנחנו לא מחפשים אף אחד פה, אנחנו רוצים להבין, אנחנו היינו מאד מבקשים שלא תיתן לנו הכרזות מהסוג הזה, ותתחיל לגופו של עניין. אין לנו ספק שכולם התכוונו לטובה. אנחנו רוצים להתקדם", גערה גביזון באלוף גרשון.