מטרת הטיפול בכאבים היא לשפר את התפקוד, לאפשר לאדם הסובל לעבוד, לילד להגיע לבית הספר, או לקחת חלק בפעילויות היומיומיות. לחולים ולרופאים יש מספר אפשרויות לטיפול בכאב, חלקן יעילות יותר מאחרות. לפעמים, הרפיה ושימוש בדמיון לצורך הסחת הדעת יכולים להביא להקלה מסויימת. שיטות אלו יכולות להיות יעילות ובעלות השפעה משמעותית, לדברי חסידי השימוש בהן. אך ללא קשר לסוג הטיפול, חשוב לזכור כי ניתן לטפל בכאב. הטיפולים שלהלן הם בין השכיחים ביותר:
אצטמינופן (פאראצטמול) הוא המרכיב הבסיסי הנמצא בטילנול ובתרופות גנריות רבות מסוגה. הוא נמכר ללא מרשם, תחת מרשם במינונים גבוהים, ובשילוב עם קודאין (גם כן תחת מרשם).
אקופונקטורה הוא טיפול שהיה קיים כבר לפני 2,500 שנה וכולל החדרת מחטים לנקודות מסויימות בגוף. טיפול זה הוא חלק מקטגוריה כללית של ריפוי הנקרא רפואה סינית מסורתית או רפואה אוריינטלית. אקופונקטורה נשאר עדיין טיפול שנוי במחלוקת אך הוא פופולרי למדי, וייתכן ובעתיד יוכח כי הוא יעיל לסוגים שונים של מצבים מאחר שהוא נחקר על-ידי מרפאים, חולים וחוקרים.
משככי כאבים מתייחסים לסוג של תרופות הכוללות את רוב משככי הכאבים, כמו אספירין, אצטמינופין, ואיבופרופן. המילה analgesic (משככי כאבים) לקוחה מיוונית עתיקה ומשמעותה להפחית או לעצור כאב. משככי כאבים ללא מרשם משמשים בדרך כלל לכאב קל עד מתון. משככי כאבים תחת מרשם הנמכרים בבתי המרקחת על-פי הוראת רופא, משמשים לכאבים מתונים עד חמורים.
תרופות נוגדות פרכוסים משמשות לטיפול בהפרעות כפיון אך לעיתים ניתנות גם לטיפול בכאב. קארבאמאזפין (Carbamazepine) במיוחד משמשת לטיפול במספר מצבים מכאיבים, כולל 'נוירלגיה טריגמינלית' (הפרעה נדירה ביותר ואחד מכאבי הראש הקשים ביותר). תרופה נוספת נוגדת פרכוסים, גאבאפנטין (gabapentin), נחקרת כעת בהבט של התכונות נוגדות כאב שבה, במיוחד בטיפול בכאב נוירופטי (עצבי).
תרופות נוגדות דיכאון משמשות לפעמים לטיפול בכאב, ויחד עם נוירולאפטים וליתיום שייכות לקטגוריה של תרופות הנקראות פסיכוטרופיות. בנוסף, תרופות נוגדות חרדה הנקראות בנזודיאזפינים פועלות כחומרים להרפיית שרירים ולפעמים משמשות כמשככי כאבים. רופאים מנסים בדרך כלל לטפל במצב עם משככי כאבים רגילים לפני שהם ממליצים על השימוש בתרופות אלו.
תרופות אנטימיגרנהמשמשות לטיפול במיגרנה ועלולות להיות בעלות תופעות לוואי רציניות אצל חלק מהמטופלים ולכן יש להשתמש בהן רק על-פי הוראת רופא.
אספירין הוא החומר השכיח ביותר לשיכוך כאבים ונמכר ללא מרשם מאז 1905 כטיפול להורדת חום, כאבי ראש וכאבי שרירים.
ביופידבק משמש לטיפול בבעיות כאב שכיחות רבות, בעיקר כאבי ראש וכאבי גב. בעזרת שימוש במכשיר אלקטרוני מיוחד, החולה מתאמן להיות מודע, לעקוב ולשלוט בתפקודים מסויימים בגוף, כולל שרירים מתוחים, קצב לב וטמפרטורת העור. המטופל יכול ללמוד להשפיע על תגובתו לכאב, לדוגמא על-ידי שימוש בשיטות הרפיה. ביופידבק משמש לעיתים קרובות בשילוב עם שיטות טיפול אחרות, בדרך כלל ללא תופעות לוואי. באופן דומה, השימוש בשיטות הרפיה בטיפול בכאב יכול להעלות את תחושת הרווחה של המטופל.
קפסאיצין הוא כימיקל הנמצא בפלפל חריף והוא גם מרכיב עיקרי במשחות לשיכוך כאבים.
טיפול ב-Chemonucleolysis הוא טיפול בו אינזים, כימופפאין, מוזרק ישירות לדיסק (במקרים של פריצת דיסק) בניסיון להמיס חומרים סביב הדיסק, וכך להפחית את הלחץ והכאב. השימוש בהליך זה הוא מוגבל ביותר, חלק מכך משום שחולים מסויימים עלולים לפתח תגובה אלרגית קטלנית לחומר.
כירופרקטיקה מתייחסת ללחיצות על עמוד השדרה בדרך כלל להקלה על כאבי גב, והיא אופציה טיפולית הממשיכה לצבור פופולריות בקרב אנשים רבים המחפשים הקלה לכאבי הגב מהם הם סובלים. הטיפול, יחד עם זאת, היה תמיד שנוי במחלוקת. התועלת שבכירופרקטיקה לטיפול בכאבי גב מוגבלת, בעיקר, לאנשים עם כאב גב תחתון לא מסובך המפיקים את ההקלה מהחלק של העיסוי בטיפול.
טיפול התנהגותי קוגנטיבי כולל מגוון רחב של כישורי התמודדות ושיטות הרפיה המסייעות להתכונן ולהתמודד עם כאב. השיטה משמשת לטיפול בכאב שלאחר ניתוח, כאבים מסרטן, וכאבי לידה.
ייעוץ יכול לספק לחולה הסובל מכאב תמיכה, בין אם במסגרת המשפחה, קבוצת תמיכה או אצל יועץ. קבוצות תמיכה יכולות לספק תוספת חשובה לטיפול תרופתי או ניתוחי. טיפול פסיכולוגי יכול גם הוא לעזור לחולים ללמוד על השינויים הפסיכולוגים הנגרמים מהכאב.
מדכאי COX-2 יכולים להיות יעילים לאנשים הסובלים מדלקת פרקים. במשך שנים רבות מדענים ניסו לפתח תרופה הפועלת כמו מורפיום אך ללא תופעות השליליות של החומר. תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAID) פועלות על-ידי כך שהן חוסמות שני אינזימים, cyclooxygenase-1 ו-cyclooxygenase-2, שניהם מעודדים ייצור הורמונים הנקראים פרוסטגלנדינים, שבתמורה גורמים לדלקת, חום וכאב. תרופות ה-COX-2 החדשות חוסמות בעיקר את ה-cyclooxygenase-2 וגורמות לפחות תופעות לוואי של הקיבה והמעיים האופייניות ל-NSAID.
בשנת 1999, ארגון המזון והתרופות אישר את השימוש ב-COX-2 inhibitor-celecoxib לטיפול במקרים של כאב כרוני. ההשפעות ארוכות הטווח של כל מדכאי COX-2 עדיין נבדקים, במיוחד לאור המידע החדש שהראה כי תרופות אלו עלולות להעלות את הסיכון להתקפי לב ושבץ [ראו ידיעה בתחתית המאמר]. חולים הנוטלים כל סוג שהוא של חוסמי COX-2 צריכים לשקול מחדש את הטיפול בתרופות עם הרופא.
