מעלים את דירוג האשראי של ישראל

שבועיים בלבד לאחר שערכו ביקור בישראל, החליטו בסוכנות דירוג האשראי S&P להעלות את דירוג האשראי של ישראל מ-A- ל-A. בנוסף, העלתה החברה את דירוג האשראי במטבע מקומי לטווח ארוך מ "A פלוס" ל"AA מינוס". דירוג האשראי במטבע מקומי לטווח קצר הועלה מ-"A-1" ל-"A-1 פלוס", ודירוג האשראי לטווח קצר במט"ח אושרר ברמה של "A-1". תחזית הדירוג במט"ח לטווח ארוך היא "חיובית" ותחזית הדירוג במטבע מקומי לטווח ארוך הינה "יציבה". כמו כן, העלתה חברת S&P את תקרת הדירוג של ישראל מ "AA מינוס" ל-AA.

בביקור שערכו נציגי הסוכנות, אשר נחשף ב-TheMarker נועדו נציגי הסוכנות עם עם שר האוצר, רוני בר-און, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר ועם בכירי משרד האוצר שהציגו בפניהם את נתוני הכלכלה הישראלית. הביקור הגיע לאחר שאילו נועדו לפני יותר מחודש עם נציגי הסוכנות בעת שביקרו בכנס של קרן המטבע הבינלאומי בוואשינגטון. בעוד חודש צפויים להגיע נציגים של סוכנות הדירוג מודי'ס, לביקור דומה.

מדינה בעלת דירוג אשראי גבוה נהנית מהיכולת ללוות כסף בריבית נמוכה וזאת בשל היציבות והחוסן הכלכלי שהיא מציגה. מטרתן של סוכנויות הדירוג היא להעריך את מצבה הפיננסי של מדינה ולספק תשובה לשאלה פשוטה: מה הסיכוי שהמדינה לא תוכל להחזיר את כספי ההלוואה שנטלה.

שם המשחק בכל הקשור להלוואות הוא הסיכון, כאשר בנושא ההלוואות הכוונה היא ליציבות הפיננסית שמציג מי שמבקש ללוות כסף. מדינה שמזוהה כיציבה וחסונה, היא מדינה שסביר להניח כי יהיה לה מאין להחזיר את הכסף שלוותה. לעומתה, מדינה פחות יציבה היא כזו שיש סיכוי גבוה יותר שלא תוכל להחזיר את ההלוואה שנטלה. אז מדוע שמישהו יסכים להלוות לה כסף? התשובה היא הגוף המלווה פשוט יגבה ריבית גבוהה יותר.

דירוג אשראי גבוה מצביע לפיכך על יציבות ועל סיכון נמוך ולכן גורר קבלת הלוואות בריבית נמוכה יותר.

שר האוצר, רוני בר-און, בירך על החלטת חברת הדירוג ואמר כי "העלאת הדירוג הינה הוכחה נוספת לפירות המדיניות הכלכלית והקפדה על המשמעת התקציבית. זוהי תעודת כבוד לחוסנו של המשק הישראלי ולמדיניות הכלכלית הננקטת על-ידי הממשלה". עוד אמר בר-און כי "זו פריצתה של תקרת הזכוכית אשר הגבילה את שדרוגה של הכלכלה הישראלית. המאמץ המרוכז של החודשים האחרונים נשא פרי ונמשיך במאמצים גם עם חברות הדירוג הנוספות".

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אמר כי "השיפור בדירוג האשראי של ישראל על-ידי חברת הדרוג S&P, משקף את הצלחת המדיניות המקרו-כלכלית של ממשלת ישראל ובנק ישראל במגמת הצמיחה של המשק ויציבותו הכלכלית והפיננסית.צעד זה יתרום תרומה נוספת להמשך צמיחתה של הכלכלה ובכלל זה, הסקטור העסקי" פישר אף רמז לקריאתו של חבר הכנסת אבישי ברוורמן להגדיל את הגירעון במשק "עתה חשוב שהצעת התקציב של הממשלה תאושר במסגרת היעדים התקציבים שנקבעו".

הסיכון העיקרי לישראל: עימות עם אירן

בסוכנות הדירוג מבססים את העלאת הדירוג על המחוייבות לשמירה על המשמעת התקציבית כאשר גורמי הסיכון העיקריים הם יחס החוב מתוך התוצר המקומי ומצבה הגיאופוליטי של ישראל. המשמעת התקציבית היא גורם מפתח בדירוג החדש ואני מצפים שתקציב 2008 יעבור בכנסת ללא פריצתו", כותבים שם.

במישור הכלכלי, מציינים ב-S&P כי החוב של ישראל גבוה ועומד על 82% מתוך התוצר אולם ישראל עדיין נהנית מהיכולת ללוות כסף על בסיס הערבויות שקיבלה מארה"ב. "העלאת הדירוג משקפת את יכולת ההסתגלות של הכלכלה הישראלית לסיכונים גיאופוליטיים לאחר 4 שנים של צמיחה מואצת", כותבים שם.

המצב הביטחוני באזור המזרח התיכון לא נעלם מעיני הכלכלנים: "הסיכון העיקרי למצבה של ישראל נובע ממצבה הביטחוני שיכול להידרדר במידה ואירן תמשיך בתוכנית הגרעין שלה. זהו סיכון מהותי שכן כל אירוע צבאי יכול לסבך את המדינה", כותבים בסוכנות הדירוג. "עימות שכזה ישפיע באופן חמור יותר על הכלכלה מאשר מלחמת לבנון השנייה".

ומה באשר לוועידת אנאפוליס? ובכן, ב-S&P לא תולים בה תקוות גדולות מדי: "הוועידה הישראלית-פלשתינית שמתקיימת היום באנפוליס לא צפויה להביא להתקדמות משמעותית בתהליך השלום", כותבים שם. "עם זאת, כל התקדמות מהותית בדרך ליישוב נושאי המפתח הביטחוניים תשפיע לחיוב על דירוגי האשראי, דרך ההשלכות על היציבות הפנימית, הצמיחה הכלכלית, והביטחון של המשקיעים. ולהיפך, כל נסיגה בריסון הפיסקאלי או החמרה של המצב הביטחוני יכולים להוביל לעליה בלחץ להורדת הדירוג.