במשך חודשים ארוכים לא פקדתי את מגדלי עזריאלי והקניון השוכן בתוכם. בזמנו, כשעבדתי במגדל העגול, הייתי חוזר ופוקד את הקניון כל אימת שהרעב הנוגס(ש) הנץ ודרש מענה כאן ועכשיו. במוצאי שבת האחרונים חלפתי עם רנית בקניון לשנייה. באותו הרגע, כבמעין אינסטינקט פאבלובי הקיבה החלה לשדר אותות רעב וגרגרה בהתאם. רנית רצתה משהו קליל וחלבי. אני, כידוע, אוכל כמעט כל דבר ולכן מוגדר כ"לא בעייתי". "יוטבתה בעיר" נראתה האופציה המושלמת לסוג כזה של ארוחה.
צוות מארחות מסביר פנים קיבל את פנינו תוך שנייה. בחרנו מקום עם נוף תל אביבי עירוני צמוד לחלון, ממתינים לשירות שחיש קל בא. ליאת, מלצרית מתוקה ושירותית להפליא, עברה איתנו על התפריט הגדול והעשיר במיוחד, המבוסס על מוצרי החלב האיכותיים של מחלבת יטבתה, כמו גם על מוצרי השדה והמדגה של הקיבוץ, תוך שהיא עוזרת לנו להתמצא בין דפיו ולמצוא מענה לרעב.
פתחנו במנה ראשונה פשוטה וטובה. צלחת לבנה מעוטרת בשמן זית וזעתר שהוגשה עם פוקצ'ה רכה, מהבילה וחמימה (22 שקל). הלבנה היתה קרמית מאד, עשירה וחמצמצה במידה. עם הלבנה הגיח הצמא. בהמלצת ליאת לקחנו שני שייקים מעולים. לימונענע מרעננת, קיצית ומצוינת עבורי (18 שקל) ומיקס תפוזים ואגס, נהדר לא פחות, עבור רנית (2/3 ב-20 שקל).
העיקריות זימנו לנו שתי מנות חמודות שבמקרה גם באו עם טביעת אצבע איטלקית. רנית הזמינה וקיבלה לזניה מפטריות טריות וגבינה ברוטב עגבניות ארומתי ושמנת שהוקרמה במוצרלה (45 שקל), ואילו אני, חובב טוסטים נודע, הזמנתי את הטוסט של "יטבתה בעיר" בה' הידיעה. טוסט פוקאצ'ה סיציליאנית שהגיע עם אותה פוקאצ'ה מהמנה הראשונה במילוי ממרח פסטו, חצילים קלויים, גבינת מוצרלה, גבינה בולגרית ורצועות פלפל קלוי (42 שקל). שתי המנות היו נדיבות מאד בגודלן ולצידן הוגשו קערות עמוקות עשירות בסלט שהורכב מירקות העונה.
נראה כי "יטבתה בעיר" הפכה במרוצת השנים להיות רשת "כל ישראלית" שאין ישראלי שלא היה, טעם, חווה וביקר בה לפחות פעם אחת בחייו ולא בכדי. השייקים הטבעיים, ניחוחות הלחם הטרי, מגוון מוצרי החלב והגבינות המשובחים של הקיבוץ, הדגים הטריים, המנות הענקיות והמלצרים והמלצריות מסבירי הפנים יוצרים אווירה ישראלית לא פורמלית ומאד נינוחה ומזמינה.
