פישר: על האג'נדה להיות צמיחה מהירה ומתמשכת

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, אמר הערב (ב', 10.12.07) בוועידת ישראל לעסקים, כי "האג'נדה הכלכלית של מחר" צריכה להיות אך ורק צמיחה מהירה ומתמשכת - אשר מפירותיה תהנה האוכלוסיה כולה. "צמיחה כזאת היא קריטית לעתיד המשק, החברה והמדינה", אמר הנגיד.

לדברי פישר, הסיבה לכך פשוטה: "היא כמו ההשפעה של ריבית דריבית - אם, למשל נצליח לצמוח ב-25 השנים הקרובות בקצב ממוצע של 6% לשנה, נגיע ב-2032 לרמת תמ"ג של כ-2,830 מיליארד שקל (במחירי 2007), לעומת כ-660 מיליארד ב-2007. לעומת זאת, אם נצמח רק בקצב של 3% לשנה, נגיע לרמת תמ"ג של כ-1,380 מיליארד שקל. זהו הבדל עצום - של למעלה מ-100%".

הנגיד גורס כי אם תצליח ישראל לעלות על מסלול של צמיחה מהירה ומתמשכת, יהיו לה המקורות הדרושים להתמודד עם הבעיות השונות - בתחומי החינוך, הכלכלה, החברה והביטחון, אחרת "יידרשו המדינה והחברה לשלם מחיר כבד".

"הצמיחה בפועל מחלחלת לאוכלוסיה כולה", הוסיף פישר, "ומביאה לשיפור משמעותי ברמת החיים. בשנת 2006 נעצרה העלייה בשיעור העוני, ולפי המדידה האבסולוטית המתייחסת ליכולת לרכוש סל מוצרים בסיסי, ירד שיעור העוני גם ב-2005 וגם ב-2006. מאז 2003, חלה ירידה באבטלה בכל רמות ההשכלה - גם בקרב בעלי רמות השכלה נמוכות. העלייה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה חלה בכל איזורי הארץ, ובכל הענפים - כמו גם העלייה ברמת השכר הריאלי הממוצע.

שמירה על היציבות הכלכלית והפיננסית

"ומה המסקנה מכך? פשוט מאוד: ככל שנתמיד במסלול של צמיחה מהירה לאורך זמן, כך יותר אנשים ייקלטו בשוק העבודה ורמת החיים של האזרחים מכל שכבות האוכלוסיה תעלה. לכן, צמיחה מהירה ומתמשכת כל-כך חשובה לכלכלה, לחברה ולמדינה, שכן מפירותיה נהנים אזרחים מכל השכבות".

הנגיד קובע, כי יש להמשיך לשמור על המשמעת התקציבית כדי להשיג צמיחה מהירה ומתמשכת, יש צורך להמשיך באסטרטגיה של הממשלה, אשר בזכותה ממשיך המשק לצמוח, והיציבות הכלכלית והפיננסית נשמרת. "בלב אסטרטגיה זו נמצאת המשמעת התקציבית, ולצדה מדיניות הריבית של בנק ישראל, ותהליך הרפורמות המבניות בתחומים תומכי צמיחה ומביאים לשיפור המצב החברתי. אחד התחומים הללו - אולי החשוב ביותר - הוא החינוך, ולכן חיוני לקדם בו רפורמה כולל.

"כעת, כשעלתה רמת אי-הוודאות ביחס לצמיחה העולמית, הצורך לשמור על המשמעת התקציבית בישראל אפילו עלה. ומהי האסטרטגיה התקציבית של הממשלה? קביעת מסגרת קפדנית של משמעת על-בסיס יעדים כמותיים לגבי ההוצאה הממשלתית והגירעון בתקציב - אותם, מקפידה הממשלה להשיג. צעד זה חיזק מאוד את אמינותה בעיני המשקיעים והשווקים הפיננסיים המקומיים והבינלאומיים.

"האמינות הגבוהה של הממשלה, יחד עם התוצאות החיוביות של מדיניותה, הביאו לירידה בפרמיות הסיכון של המשק, לשיפור דירוג האשראי, להסכמת ארגון המדינות המפותחות, להזמין את ישראל להיכנס לתהליך הצטרפות לאירגון, ולהסכמת ממשלת ארה"ב להמשיך לתת את הערבויות. בזכות כל אלה יכולים, הממשלה והסקטור העסקי, לגייס הון בעלויות סבירות. כך, ירדו התשואות לפדיון על אג"ח ממשלתיות צמודות למדד לכ-3%, לעומת כ-5% ב-2003. גם משקי הבית משלמים ריביות נמוכות יותר עבור הלוואות. למשל, הריביות על המשכנתאות ירדו לכ-4% צמוד למדד, בממוצע, לעומת כ-6% ב-2003".

פישר מסכם ואומר כי רגע לפני אישור התקציב ל-2008 בכנסת ורגע אחרי שהממשלה קבעה את היעדים התקציביים לשנה הבאה, עולות הצעות לסגת מהם. "מסוכן מאוד להיענות להצעות כאלה. נסיגה מהיעדים שנקבעו על-ידי הממשלה עצמה עלולה לפגוע קשות באמינות הממשלה ולהחזיר את הגלגל לאחור. אני תומך במאמצים של שר האוצר, בגיבוי של ראש הממשלה, לכך שמסגרת התקציב ל-2008, על בסיס יעדי ההוצאה והגירעון שעליהם החליטה הממשלה, יקבל את אמון הכנסת בהקדם. מאמציו אלה היו בוודאי שיקול חשוב שהוביל להעלאת דירוג האשראי של ישראל לאחרונה, וחשוב שנסייע לו ולממשלה, ככל שנוכל, כדי שמחויבותו זו אכן תתממש".