בג"צ דחה (יום ג', 11.12.07) בקשה להדליק נר שמיני של חנוכה על הר הבית. השופטים, אדמונד לוי, אסתר חיות וחנן מלצר קיבלו את עמדת גורמי הביטחון לפיה היתר כזה מקים "חשש ממשי ובסכנה קרובה לודאות... לפגיעה קשה בביטחון הציבור העלולה לגבות קורבנות בנפש".
בהחלטה, כתבה השופטת אסתר חיות כי החלטת המשטרה התקבלה תוך עשיית "איזונים מידתיים" שכן למבקשים הותרו מרבית אירועי חנוכה כבקשתם, הכוללים: עצרת והדלקת נרות חנוכה בשער יפו, תהלוכה בעיר העתיקה עד לרחבת הכותל וכן עצרת והדלקת נרות חנוכה באזור קשת רובינסון ומדרגות חולדה. כל זאת מלבד הדלקת נרות על הר הבית. היא הוסיפה כי המשטרה גם התירה לחברי התנועה, לעלות להר הבית בתנאי שלא יצטיידו בתשמישי קדושה, בחנוכיות, בדגלים וברמקולים.
עליית סלומון - סכנת שפיכות דמים
במסגרת העתירה, נדחתה גם בקשתו של יו"ר התנועה גרשון סלומון לעלות להר הבית. סלומון טען באמצעות בא כוח התנועה עו"ד נפתלי ורצברגר כי "מזה 16 שנים נמנעת ממנו גישה להר הבית וכי "הדבר פוגע בחירויות יסוד הנתונות לו כאזרח המדינה לחופש תנועה ולחופש פולחן". לטענתו, "אין למדינה סמכות בדין להגביל כך את גישתו אל הר הבית וכי התמשכותו של איסור זה המוטל עליו לאורך שנים ארוכות יש בה משום 'כניעה לגורמים איסלאמיים המאיימים באלימות, [ו]הינה בלתי סבירה באורח קיצוני'".
סלומון טען עוד כי "יש לו זכות בדין 'לדרוש מהמדינה ומהאורגנים שלה כי יגנו על זכויותיו וכי חירותו לא תוקרב למען שקט, וכדי להימנע מעימות עם גורמים פונדמנטליסטיים אלימים'".
השופטת הדגישה את הערכת גורמי הביטחון לפיה עלייתו של סלומון להר הבית עלולה לגרור שפיכות דמים. אין המדובר בחשש ערטילאי ורחוק כתבה השופטת, מהודעת המדינה עולה כי "בשנת 1990 פרצו מהומות בעקבות שמועות על ניסיונו של סלומון ושל התנועה שהוא עומד בראשה לעלות להר הבית ולהניח אבן פינה לבית המקדש. באותן מהומות נהרגו שבעה-עשר אנשים ונפצעו עשרות. מאז, ולמרות השנים שחלפו, לא קהתה עוצמת ההתנגדות שמעוררת עלייתו להר הבית, משום שהוא מסמל עבור המוסלמים את הרצון, כביכול, לדחוק אותם מן המקום והוא אף נתפס על ידם כאחראי למותם של אותם מתפללים בהר. כך, למשל, פרצו מהומות קשות בהר הבית בשנת 2001 בעקבות תהלוכה בראשותו שכללה נשיאת אבן פינה לבית המקדש, אף שתהלוכה זו לא הגיעה כלל להר הבית. באותן מהומות נפצעו חמישה-עשר שוטרים ושמונה-עשר פלשתינים וכן שני אזרחים ישראלים, לאחר שהמשטרה נאלצה לפנות את רחבת הכותל ולפרוץ להר הבית".
השופטת הוסיפה כי אירועים אלה עומדים ביסוד ההחלטה שלא להתיר גם בחג החנוכה תשס"ח את עליית סלומון אל הר הבית וכי מדובר ב"החלטה ראויה המאזנת בין מכלול האינטרסים הצריכים לעניין ואין עילה להתערב בה".
טענת חוסר שפיטות - לא לדיון
השופטים כתבו עוד כי לנוכח מסקנתם זו לא ראו צורך "להידרש לטענת חוסר השפיטות שהעלתה המדינה בכל הנוגע לסוגיית הפולחן הדתי יהודי בהר הבית". הדברים מתייחסים לטענת המדינה לפיה דין העתירה להידחות על הסף מאחר ומדובר "בסוגייה הנוגעת לקיום פולחן דתי בהר הבית שאיננה שפיטה".
המדינה טענה עוד כי לא נפל פגם בהחלטת המשטרה המצדיק את התערבות בג"צ מאחר שזו "תואמת את המדיניות שהותוותה על-ידי ממשלות ישראל מאז שנת 1967 ולפיה אין מקום להתיר קיום טקסים דתיים ותפילת יהודים על הר הבית בשל הסיכון החמור הכרוך בכך לשלום הציבור ולסדר הציבורי, וכי לעת הזו לא חל כל שינוי חוקתי או עובדתי המצדיק סטייה ממדיניות זו".