בית המשפט המחוזי בירושלים הורה לפקיד הרישוי במשרד הפנים ולמשטרה לתת רישיון נשק לסעב תאמר לצורך עבודה בחברת שמירה. פקיד הרישוי סירב לתת את הרישיון על סמך עמדת המשטרה. אולם השופט משה סובל קבע כי המשטרה הסתמכה על חומר חסוי בדבר ידיעות מודיעיניות שהיו נגד תאמר לפני שירותו הצבאי, והחלטה כזאת אינה סבירה.
חברת השמירה שבה ביקש תאמר לעבוד העבירה בפברואר 2007 לפקיד הרישוי את פרטיו של תאמר לצורך מתן רישיון נשק במסגרת עבודתו אצלה. פקיד הרישוי ביקש את עמדת משטרת ישראל, וזו הודיעה לו במאי 2007 כי אינה ממליצה לתת לתאמר רישיון עורך דינו של תאמר, מוניר עזאם, הגיש למשטרה ערר, וקצינת רישוי נשק במטה הארצי של המשטרה השיבה כי המשטרה עומדת על סירובה "בגין חומר חסוי שלא ניתן לפרטו".
תאמר טען כי בשירות החובה שלו כשוטר במשמר הגבול נחקר בחשד להחזקת אמצעי לחימה בלא רישיון, אך תיק החקירה נסגר מחוסר אשמה, והוא המשיך לשרת עד לתום תקופת שירות החובה. לא עוד אלא שבתעודת השחרור שלו דורגה התנהגותו כטובה מאוד, ומאז השחרור הוא מתייצב מידי שנה לשירות מילואים בגדוד קרבי בחיל השריון, שבמסגרתו נמסר לידיו נשק. אפילו ביוני 2007, לאחר המלצת המשטרה שלא לתת לו את רישיון נשק, השתתף בתרגיל חטיבתי בחיל השריון ברמת הגולן, החזיק בנשק שנמסר לו לצורך התרגיל, וחזר עם הנשק לביתו. תאמר טען כי עובדות אלה מוכיחות כי לא קיימת כל הצדקה לסירוב לאפשר לו להחזיק בנשק בחברת השמירה, סירוב הפוגע בפרנסתו ובזכותו לחופש עיסוק.
נסיבה מיוחדת
בהסכמת תאמר עיין השופט סובל בנימוקי החלטת המשטרה ובידיעות המודיעיניות המצורפות אליהם. התברר כי סירובה של המשטרה מסתמך על ידיעות המתייחסות לתקופת שירות החובה של תאמר, שהסתיימה באוקטובר 2003, וכולן נגנזו בסטטוס "סגור".
השופט ציין כי במצב דברים רגיל לא היה מקום להתערב בהחלטת המשטרה, שהרי היא רשאית לבסס את המלצתה גם על חומר מודיעיני חסוי שלא הוביל להגשת כתב אישום. אולם בעניינו של תאמר יש נסיבה מיוחדת הגורמת לכך שהחלטת המשטרה אינה עומדת במבחן הביקורת השיפוטית. מתברר כי אף שהידיעות המודיעיניות נגד תאמר התקבלו זמן ניכר לפני שחרורו ממג"ב, אפשרה לו המשטרה להוסיף ולשרת בין שורותיה ולשאת נשק. "לא ייתכן שהמשטרה - שהייתה מודעת לכל הידיעות המודיעיניות מיד עם קבלתן - תסבור כי גניזתן מאפשרת את המשך השירות והחזקת נשק משטרתי על-ידי העותר, ודווקא בחלוף שנים מאז קבלת אותן ידיעות - ובלא שחל לגביהן כל שינוי והן נותרו גנוזות - תטען כי יש בהן להצביע על סכנה לשלום הציבור אם יישא נשק במסגרת עבודתו בחברת שמירה, חרף עברו הפלילי הנקי", כתב השופט.