דוד דבש הידוע בדמותו "דוד הכי טוב" הגיש תביעה נגד שורה של גופים שעושים שימוש לטענתו בדמותו ובסיפוריו לצרכי פרסום ומתעשרים על גבו. בתביעה שהוגשה על-ידי בא כוחו של דבש עו"ד גלעד קורינאלדי נטען כי משרד הפרסום אדלר וחומסקי וכן חב' ביטוח ישיר, בנק איגוד, רשת מלונות פתאל והשחקן משה אבגי הפרו, וממשיכים להפר לכאורה את זכויותיו תוך שימוש בדמותו וסיפוריו לצרכי פרסום.
ההפרה מתרחבת
דבש הוא מוסיקאי חסיד ברסלב המקיים הופעות רבות בארץ ובחו"ל כולל באומן באוקראינה ומזוהה עם השם והכינוי הייחודי "דוד הכי טוב'". בתביעה קודמת, בשנת 2006, פסק השופט יוסף שפירא, כי פרסום אדלר וחומסקי הפרו את זכות היוצרים של דבש ואף התעשרו מכך, השופט קבע כי אדלר וחומסקי "אחראים מכוח הפרת זכויות יוצרים, עשיית עושר ולא במשפט והפרת זכויות פרסום של דבש". השופט קבע עוד כי גם חברת ביטוח אישי ישיר אחראית להפרה אם כי באופן חלקי, שכן לא היתה מודעת למקור הדמות. בהחלטה קבע השופט עוד כי הדרישה להפסיק את השימוש בדמותו של דבש לצרכי הפרסום תידון בהמשך ההליך ודחה את הדרישה להוציא צו שימנע את המשך הקמפיין. עוד הורה השופט למסור לדבש את כל פרטי ההפרה - קרי פירוט הקמפיין בכל ענפי התקשורת.
אך הקמפיין המשיך ואף התרחב ובא כוחו של דבש, עו"ד קורינאלדי הגיש תביעה נוספת, חדשה, בסכום של חמישה מיליון שקלים נגד חבר ביטוח ישיר, אדלר וחומסקי, בנק איגוד, רשת מלונות פתאל והשחק משה אבגי.לטענתו, חלק מהנתבעים מפרים את זכויותיו של דבש ביודעין תוך נכונות לשלם קנס ובלבד שלא יפסידו כספים שהושקעו בקמפיין, כמו כן נוספו הפרות נוספות על-ידי גופים חדשים שהצטרפו לקמפיין.
עבריינות פרסומית
לטענת קורינאלדי השימוש בדמותו של דוד הכי טוב נעשה בשעה שהנושא ממשיך להתנהל בבית המשפט ותוך החלטה מודעת ובחירית בכך שמדובר בהפרה. לתביעה מצורף פרוטוקול ובו עדותו של סמנכ"ל שיווק ופרסום של אדלר וחומסקי, ערן וולף אשר הודה כי ההפרה נמשכת וביודעין.
בפרוטוקול אמר וולף: "התייעצתי עם עורכי הדין, מה זה אני אני הייתי חלק, עם המנכ"ל אני התייעצתי עם עורכי הדין ושאלו אותי אם הקמפיין הזה הוא קמפיין טוב, אנחנו בהחלט הבענו ענין להמשיך אותו, ואמרנו שייגרם לנו נזק גדול אם נפסיק אותו ואחרי שהתייעצנו איתם החלטנו להמשיך את הקמפיין.
ש: זאת אומרת מתוך בחירה מודעת כולל התייעצות משפטית שקיימתם החלטתם להמשיך בקמפיין?
ת: כן".
קורינאלדי טוען כי הדבר מעיד כי מדובר "בעבריינות פרסומית בתחום הפרסום על-ידי פרסומאים ומפרסמים...הממשיכים ברגל גסה מתוך ידיעה ובחירה להפר ולפגוע בזכויות קנין רוחני של דבש".
דוד נגד גוליית
תביעתו של דבש טוען בא כוחו היא תביעת "האיש הקטן (דוד דבש) העומד מול התאגידים הגדולים: חברת הפרסום וחברת הביטוח, בנק איגוד, רשת מלונות פתאל. בחינת דוד מול גוליית. במרכז הסיפור ניצבים תאגידים גדולים אלה מהחזקים והמובילים במשק הישראלי שעשו ועושים שימוש בוטה ודורסני ב'כבשת הרש' בדמות ובשם 'דוד הכי טוב' על תוכנית, תבנית סיפוריה. הפכו אותה למכרה זהב של ממש ואולי אף לקמפיין המסחרי המוצלח והארוך ביותר בתולדות הפרסום הישראלי. קמפייין רץ ומתפתח זה שממאן לרדת מהמדיות השונות תוך שיתופי פעולה מסחריים נוספים וחדשים. בפרט ובמיוחד במדיה הטלויזיונית נוכח היותו מטיל ביצי זהב ומכניס עושר רב למוטבי הפרסום חברת הביטוח והפרסום".
"לא ייתכן שתאגידים מסחריים בישראל גדולים ככל שיהיו ירמסו ברגל גסה את פסיקת בית המשפט ויתעלמו ממנו גם כשהעבירה משתלמת בחישוב הקנס", מוסיף קורינאלדי, "מישהו חייב לעצור את שכרון הכוח והעוצמה של התאגידים הגדולים ולהגן על האזרח הקטן".
