לפני שמאשימים כדאי "להצטייד" בהוכחות. אירנה זקרויסקי תבעה את דבורה ברסט, בעלת משרד לאספקת עובדי משק בית בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה בסכום של 16,500 שקל לאחר שלא הייתה מרוצה, בלשון המעטה, מעוזרת הבית ששלחה ברסט. לדבריה, המנקה גנבה שתי טבעות בשווי 9,500 שקל. התובעת ביקשה פיצוי השווה לערך הטבעות בתוספת עוגמת נפש והוסיפה שהגישה בנדון תלונה למשטרה.
בכתב ההגנה השיבה ברסט שהתובעת לא הוכיחה שהמנקה גנבה, לא הוכיחה שהיתה בעלת הטבעות ומה ערכן. היא ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, דחה השופט גד אנגל את התביעה. "לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את הצדדים, נראה כי דין התביעה להידחות. התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי אכן היו בידיה טבעות, כי בוצעה גניבה וכי העובדת מטעם הנתבעת היא שביצעה את הגניבות. בעניין זה קיים כלל שהמוציא מחברו עליו הראיה ונטל זה כאמור לא הורם. גם התלונה במשטרה נסגרה. אשר על כן ובהעדר ראיה לחבותה של הנתבעת הריני דוחה את התביעה".
השופט גד אנגל, רחום וחנון, כמעט ואינו מחייב את בעלי הדין בהוצאות משפט. כך גם נהג הפעם: "אין צו להוצאות על-מנת לא להכביד עם התובעת מעבר לנדרש". רוב השופטים בבית המשפט לתביעות קטנות מחייבים בהוצאות משפט. שופט מסוים נוהג להטיל הוצאות בסכומים גבוהים במיוחד.
