הבוקר (יום ה', 20.12.07) חשפנו כאן
בתחקיר מקיף את פרשת "השופטת הנוקמת" בה הועלו טענות רבות נגד השופטת רבקה אלמקייס. בראיון מיוחד ל-Nfc, מתייחסת רוני אלוני-סדובניק, מנהלת המרכז המשפטי לילדים ולנוער, וממייסדי החברה הכלכלית לנשים - "ארטמיס", לעיקרי הטענות שעלו מעדויותיהם של "נפגעי מקייס".
ביחס לאי חשיפת קורותיה המלאים של השופטת, טוענת אלוני-סדובניק: "אני לא רואה נקודות לרעתה של השופטת בעצם הניסיון הרב שיש לה בתחום סיוע לנשים נפגעות עבירה. כלשעצמו, אין בעיסוק רב שנים בסיוע לנשים כדי לפסול אדם מלכהן כשופט... לצד זאת, יש טעם לפגם בכך שהיא לא מציינת את זה בתוך קורות החיים שלה. עצם ההסתרה של הדבר - מעוררת שאלות. הפסול הגדול הוא בהסתרה, כי זכותה של ועדת הקבלה לשקול את מלוא השיקולים. מדובר במשהו כבד-משקל, וראוי לבדוק את הנושא ברמה הרחבה כדי שהרשויות תקבלנה את התמונה המלאה לדברים".
"דווקא אנחנו, פעילי זכויות אדם המייצגים את חסרי הישע בחברה, שהם בדרך כלל ילדים ונשים", אומרת אלוני-סדובניק, "דווקא אנחנו, צריכים להיות הראשונים לדרוש שהמערכת השיפוטית תהא אובייקטיבית, הוגנת ונקייה מכל שיקול זר, ולכן אנו צריכים להוקיע מתוכנו כל גורם שמעוות את אמות המוסר השיפוטיות. המבחן הגדול של האמינות שלנו, הוא דווקא במקרה כגון זה".
לשיטתה, "מבלי להיכנס למקרים הספציפיים שאיני מכירה, כשאני בוחנת את כלל ההתנהגות של השופטת רבקה מקייס, כפי שעולה מעדויות הצדדים, קרי: גם הסתרת הפעילות בנושא של נשים, גם השיטתיות באופן ניהול המשפט, והטיית הכף באופן קבוע לטובתן של נשים... כל זאת מאוד מסוכן... דווקא לנו הנשים, כי זה גורם לחוסר אמון במערכת. חוזקה וחוסנה של המערכת השיפוטית, זה למעשה הכלי היחיד שעומד לזכותן של נשים כיום בארץ, וכל הטלת ספק ביושרה, פוגעת קודם כל בנו, הנשים".
ל-Nfc, אומרת אלוני-סדובניק כי "ילד, כל ילד, בהנחה ששני ההורים הם הורים טובים, יש לו את הזכות המלאה ליהנות מזמן איכות עם שני ההורים באותם תנאים ובאותה מידה. הילד לא צריך להיות לעולם כלי למאבק בין ההורים. כשבית המשפט עושה שימוש בילדים ככלי לניגוח אחד הצדדים שלא בצורה עניינית, אם הוא אכן עושה כך, זאת עבירה כלפי הילד. אם הדברים נכונים, וזאת צריך לחקור, השופטת פוגעת בזכויות של הילדים להינות מזמן איכות מההורים מתוך שיקולים שאינם אובקיטיביים לכאורה".
בהתייחסותה למקרה בו השופטת רבקה מקייס סירבה לשמוע את עדותו של הצעיר בן ה-19 שלא ראה את אחותו חודשים ארוכים, אומרת אלוני-סדובניק: "מדובר ברמיסה של השופטת ברגל גסה את זכויות הילדים ופגיעה בכבודם כאזרחים שווי זכויות, ובעלי זכות להעיד ולהביע את דעתם לפי חוק בתי המשפט לענייני משפחה". בסיכומם של דברים היא אומרת, "במסגרת המאבק למען זכויות נשים וילדים, אנו חייבים להיות הראשונים שמגנים ודורשים משפט צדק ואובייקטיבי בהליך השיפוטי ההוגן".
