שלושה סיפורים אישיים של עלייה

הצלחה גדולה נרשמה ביריד העלייה הגדול של משרד הקליטה והסוכנות היהודית שנערך לפני כשבועיים בבניין הפדרציה היהודית. 300 איש הגיעו ליריד וצבאו על עמדות של נציגי משרדי הממשלה, שסיפקו מידע על ההטבות שמעניקה המדינה לתושבים חוזרים ולעולים בשנת ה- 60 להקמתה של ישראל.

ליאן סלע, שליחת העלייה של הסוכנות היהודית בטורונטו, מביעה שביעות רצון רבה מההיענות הגדולה של הציבור הממחישה בראייתה את הפוטנציאל הגדול של העלייה מטורונטו ומצפון אמריקה.

מתוך הקהל הרב שוחחנו עם ארבעה מבין באי היריד המייצגים דורות שונים, על-מנת לעמוד על מניעיהם בבואם לשקול חזרה לישראל:

• בני חיים, בן 52, אומר ל'שלום טורונטו', כי כלה ונחרצה עימו לשוב למולדת. לטורונטו הוא הגיע לאחר שירות החובה בצה"ל רק כדי לפגוש את חברתו שגרה בטורונטו. החיים הובילו אותו לנישואין ולהקמת משפחה ו"הביקור הקצר" הפך להשתקעות של קבע. את העלייה לישראל יעשה בני בגפו והוא מתכוון לגור בסמוך לשתי בנותיו, שנולדו בטורונטו וכיום מתגוררות בקריית אונו. "אין כמו ישראל. זה המקום הטוב ביותר לחיות בו", אומר בני בנוסטלגיה ומוסיף, כי "בקנדה לא הכול דבש כפי שחושבים". ליריד הוא הגיע לברר אפשרויות למציאת מקום עבודה בישראל כדי להבטיח קליטה קלה בארץ הישנה - חדשה.

• בני הזוג אלה (בת 36) ואוריאל (33) מנדלוביץ', תושבי ת'ורנהיל, עושים אף הם פעמיהם לישראל עם בנם בן 15 החודשים. אלה נולדה בישראל. בגיל 4 עקרה עם הוריה לניו-יורק ובגיל 17 עברה לטורונטו. "חיידק" העלייה תמיד קינן בה וכיום היא מציינת הגיע הזמן להגשים את החלום. "עזבתי את ישראל שלא מרצוני. ההחלטה התקבלה ע"י הורי שהייתי קטנה. אני רוצה לחזור לישראל ולחיות במקום בו נמצאת המשפחה שלי", אומרת אלה. והיא מציינת סיבות נוספות לעלייה: מזג האוויר הנוח בישראל והמזג החברתי הקר של הקנדים. הקליטה בישראל תהיה קלה, מעריכה אלה, שכן היא דוברת עברית ועובדת גם כיום בתחום היהלומים מול ישראל. בעלה, יליד קנדה, אף הוא דובר עברית ושהה תקופה מסוימת בירושלים ואין הארץ זרה לו. אוריאל אינו חושש מהמעבר ומביע ביטחון שימצא עבודה במקצועו כמהנדס.

• דווקא "נציגת" הדור הצעיר ביקשה לשמור על עילום שם. "טל" (שם בדוי) בת 26 מת'ורנהיל נולדה בישראל והיגרה לטורונטו בגיל מבוגר יחסית בהיותה בת 20. ליריד היא הגיעה בעקבות הפרסום ב'שלום טורונטו' ושיחה עם חברה בנושא. מבחינתה החזרה לישראל איננה כלל עומדת בספק. "ישראל זה הבית שלי", היא מדגישה. "קיימים הבדלי מנטאליות וקשה להתרגל לכך. אני לא רוצה להתרגל למציאות הזו וגם לא לדבר על הארץ מרחוק. אני רוצה לחיות בארץ בה נולדתי", היא מוסיפה. "טל" מתכוונת להתגורר במרכז הארץ, למצוא עבודה ולהמשיך בלימודים. הוריה לפי שעה נשארים בת'ורנהיל.