התקציב לשנת 2003 - הוא המפתח המאקרו-כלכלי המרכזי, שלא לומר העיקרי, ליציבות בעתיד הקרוב. כך כותב הכלכלן רון אייכל, בסקירה של בנק לאומי רבעונית של המשק בישראל.
אייכל סבור, כי גם אם יעבור תקציב המדינה עם כל הקיצוצים שהציע האוצר, דבר שהוא כלל לא ודאי וברור מאליו, התקציב יהיה נתון לשורה של סכנות כלכליות, פוליטיות ואדמיניסטרטיביות. נוסף לכך, אין לדעתו להפחית מחשיבותו של התקציב לצמיחה.
נראה, כך כותב אייכל, כי תקציבי המדינה אשר נבנו, לפחות בשנים האחרונות, הפנו חלק זעיר מהמשאבים שברשותם להשקעות ולתשתיות, שהם מעודדי צמיחה. הדבר בא לידי ביטוי בנתח התקציב אשר מופנה להשקעות ואשר נמצא במגמת ירידה רצופה בשנים האחרונות.
בלאומי אומרים, כי השמירה על יעד הגירעון חשובה עתה ביותר, כדי להביא לירידת הריבית הריאלית במשק. תשואות האג"ח נמצאות כיום ברמה היסטורית גבוהה ביותר, ומדובר בגורם המכביד מאוד על המשק, זאת מעבר להכבדה הישירה דרך שיעורי המס וההוצאה הציבורית הגדולים. באשר לאפשרות של קבלת ערבויות מממשלת ארה"ב, נראה שאין להסתמך על אפשרות רחוקה זו כתחליף למדיניות כלכלית אחראית השואפת לצמצם את הגירעון והחוב.
בבנק מעריכים, כי השמרנות שהכריז עליה משרד האוצר שלפיה התקציב מבוסס על 1% צמיחה מתגלה כתסריט מרכזי. מכאן, בתקופה זו, חשיבותה המרכזית של משמעת פיסקלית אשר תבטיח שמירה על יעדי התקציב ומניעת חריגות היא מרכזית.
ללא תפנית משמעותית חיובית בכלכלה העולמית ובמצב הביטחוני והמדיני במשק הישראלי, אשר ירחיבו את היקף ההכנסות או לפחות ישמרו על הקיים, נראה, כך סבורים כלכלני בנק לאומי, כי עלולה להיות בעיה לעמוד ביעד הגירעון גם בשנת 2003. כמו-כן, תוצאותיה התקציביות של הרפורמה במס לא ברורות עדיין. מעבר לכך, אל לנו לשכוח את גודלו המעיק של התקציב ביחס למשק ואת הרכבו הלא-אופטימלי מבחינת השפעתו השלילית על פוטנציאל הצמיחה.
באשר למבנה התקציב בשנת 2003 - אין מדובר בתקציב מעודד צמיחה אלא מדובר בתקציב המיועד להשיב את היציבות וזה בתנאי של יישום מלא של הקיצוץ המוצע, ושיתוף פעולה של יתר תנאי הרקע.
במהלך השנה הקרובה תיערכנה בחירות בישראל ורצוי שהממשלה החדשה תפעל להקצאה שונה של משאבים, כולל הכרזה על מספר פרויקטים כ"לאומיים". מהלך כזה, בעל כיוון מוגדר ואמין, עשוי לתרום לשיתוף פעולה והבנה מצד חברות דירוג אשראי בינלאומיות ומצד השווקים.
