הישראלים אינם צריכים לחשוש יתר על המידה מפני המשך עליית מחירי הנפט. כך אמר (יום ה', 03.01.08) ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בחברת "הראל פיננסים", בתגובה לידיעה בדבר עליית מחיר חבית נפט לרף 100 הדולר.
מעליית מחירים לטווח הארוך, אומר ד"ר שראל, אין צורך לחשוש יותר מדי משום שבטווח זה הסיכוי לעלייה משמעותית נוספת נמוך מאד, שכן ככל שמחיר הנפט עולה גדלה הכדאיות הכלכלית לייצר תחליפי נפט.
גם בטווח הקצר, אם ימשיכו מחירי הנפט לעלות בגלל הגידול המהיר של הביקוש לנפט, עקב הצמיחה הכלכלית בעולם, אין צורך לחשוש יותר מדי לגורל המשק הישראלי. הכלכלה הישראלית מתאפיינת בפתיחות גבוהה לעולם - גלובליזציה בתנועות סחורות, שירותים והון, ובהתמחות רבה בענפי ההיי-טק והשירותים המתאפיינים בצריכת נפט נמוכה יחסית, בניגוד לייצור תעשייתי מסורתי זולל אנרגיה, כפי שהיה בארץ לפני כמה עשורים, אומר המומחה של הראל. לפיכך, כאשר הכלכלה העולמית צומחת בשיעורים גבוהים, ההשפעה החיובית של הצמיחה העולמית על הביקוש למוצרים ישראלים, וכתוצאה מכך על היקף היצוא, הייצור והתעסוקה, גדולה יותר מההשפעה השלילית על המשק מהתייקרות הנפט.
הוא מוסיף כי הסיכון המרכזי למשק בתקופה הקרובה עלול להיות רק אם התייקרות חדה נוספת תהיה תוצאה של זעזוע חמור בהצע הנפט בעולם, ולא מהתרחבות הביקוש העולמי לנפט, שהיתה הגורם לעלייה בעשור החולף. למשל, תרחיש שבו האספקה הסדירה של הנפט מהמפרץ הפרסי תיפגע ממלחמה או ממתיחות גיאו-פוליטית.
קשה לקבוע מהי ההסתברות למימוש תרחיש פסימי כזה, אומר ד"ר שראל, אך קל יחסית לנבא את השפעתו האפשרית על המשק הישראלי. המשק ייפגע פגיעה כפולה: הן מההשפעה המקומית הישירה של התייקרות הנפט והן מההאטה בצמיחה העולמית בגלל הייקרות זו. התוצאה תהיה פגיעה קשה בצמיחת המשק, עלייה באינפלציה, הרעה במאזן התשלומים, ירידה ניכרת בהכנסות המדינה, תוך עלייה בגירעון התקציבי ובריבית לטווח ארוך, ירידה בהשקעות והתרחבות בשיעור האבטלה. במקרה כזה, הפגיעה בכיס של כל אחד מאיתנו תהיה קשה.
