שופט בית משפט השלום בירושלים אלכסנדר רון גזר (א', 6.1.08) 20 חודשי מאסר בפועל ו-20 חודשי מאסר על תנאי, על הקבלן אליהו ראובן, בעל חברת "אלי ראובן בנייה השקעות בע"מ", שקרסה. הוא הורשע באי מסירת ערבויות ל-10 רוכשי דירות. השופט גם פסל את רישומו של ראובן בפנקס הקבלנים ל-10 שנים.
בגזר הדין נקבע כי החברה קרסה בגלל ניהול כושל של ראובן. לפני הקריסה, הפקיד חלק מהכספים ששילמו רוכשים תמורת דירות שקנו בחשבונות בנק שלא נכללו בליווי הפיננסי המוסדר של החברה, כדי שיוכל לעשות בהם שימוש שלא תחת עינו הפקוחה של הבנק המלווה. הפקדת סכומי כסף ניכרים במתכונת זו מנעה את האפשרות כי יהוו בסיס למתן ערבויות בנקאיות הולמות לרוכשי הדירות. וכשהגיעה החברה לעברי פי פחת, לאחר שכשלו ניסיונותיו לבלום את הידרדרותה, מצאו עצמם לקוחותיו ניצבים מול שוקת שבורה. החברה לא הייתה מסוגלת להשלים את מילוי התחייבויותיה כלפיהם, ולפחות חלק מהערבויות הבנקאיות לא היו בידיהם. בנוסף על כך, ביצע הנאשם 16 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
לא בהשפעת חפציבה
השופט כתב בגזר הדין כי "אין הדעת נותנת, שבית המשפט יקל עם נאשם שלקוחות רבים, שנתנו בו את אמונם והפקידו בידיו סכומי כסף ניכרים ביותר, לרבות סכומים שלוו מבנקים למשכנתאות, נוכחו לגלות כי הוא נמנע, לפחות בחלק מהמקרים, מלמסור לידם ערבויות בנקאיות", בניגוד להוראתו המפורשת של חוק מכר דירות. בסופו של דבר התברר להם כי דירותיהם לא הושלמו, החברה היו לחדלי פירעון, ועליהם להתמודד עם מציאות קשה שנכפתה עליהם.
במשפט סירב ראובן לקבל אחריות, והטיל אותה על הבנקים, על עובדי החברה ואפילו על רוכשי הדירות. הוא עצמו, כך העיד, היה מי שניסה בכוחו הדל להציל את החברה מקריסה בלתי נמנעת ולשקמה.
עם זאת, הביא השופט בחשבון כי ראובן לא ביקש לרמות את לקוחותיו, אלא ניסה לבלום את התמוטטות החברה. השופט אף האמין לדבריו של ראובן כי עשה מאמץ ניכר לגייס כספים ממקורות חיצוניים כדי להציל את החברה.
השופט ציין בגזר דינו כי הוא ער לטענות שנשמעו בעניין פרשת חפציבה, שגם בה נמנע לכאורה הקבלן מלמסור ערבויות בנקאיות לרוכשי דירות, דבר שגרם להם, לבסוף, נזקים כלכליים ונפשיים כבדים. עם זאת, כתב, "אין הדעת נותנת שיגזור בית המשפט את עונשו של נאשם אך בשל אווירה ציבורית, גם אם היא אולי מוצדקת, שהתהוותה בהקשרה של פרשה אחרת שכלל לא נדונה בבית משפט זה".
