הסילבסטר חלף, ההאנגאובר לעומתו עדיין כאן. קבעתי עם איתי שיגיע אליי לעבודה ב-21:00 וניסע ביחד להוריד איזה דרינק, רק כדי לסדר את הראש. באיחור אופייני של חצי שעה הוא מגיע בסוף, ואנחנו עושים דרכנו לעבר האמלי רסטו בר בתל אביב, שנפתח לפני פחות מחודש על חורבות הדיניץ המיתולוגי ונקרא על שם הבעלים, אמלי דורף, נצר לשושלת עובדי הדיניץ ז"ל.