ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, קרא לרפורמות קיצוניות בעולם כדי להתמודד בדרך הטובה ביותר למול האתגר של המאה ה-21, ובעיקר עליית כוחן הכלכלי של הודו וסין.
במהלך ביקורו בניו דלהי, אמר בראון כי את ההשראה ניתן לקבל מ"בעלי חזון" כגון מי שיזמו את הקמת האו"ם וגופים אחרים בהם הבנק העולמי ואחרים. "סדר עולמי חדש" צריך לייצג יותר את מה שבראון מכנה "התזוזה הגדולה באיזון הכוח הכלכלי בעולם בשתי מדינות" - הבום האסיאתי הכלכלי. "רק בעזרת מוסדות בינלאומיים שמקדמים שיתוף פעולה מתוך אינטרסים משותפים ויכולת חיזוי ואחריות יכולות מספר גדול של מדינות לעבוד יחד בעקביות לרווחת כולן", אמר בראון.
"אך כדי להצליח כעת, חוקי המשחק שאחרי-המלחמה והמוסדות הבינלאומיים של אחרי-המלחמה... חייבים להשתנות באופן קיצוני כדי להתאים לעולם שלנו, עולם של גלובליזציה..." הוסיף.
עוד אמר בראון, כי "אנחנו חייבים לעשות יותר כדי להפוך את המוסדות הגלובליים שלנו ליותר ייצוגיים..."
נאומו, אותו נשא בפני אנשי עסקים, הדגיש את סדרי עדיפויות מדיניות החוץ של משרדו של בראון, בניסיון להבטיח את תמיכתה של הודו בתוכניתו.
בריטניה תומכת בצעדים להפוך את הודו לחברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם - מה שמשקף את מעמדה הכלכלי המתחזק.
בראון הגיע להודו מסין אתמול (א'). שתי המדינות הן בין הכלכלות החזקות בעולם וכמו מדינות אירופיות רבות אחרות, בריטניה מנסה לחזר אחרי השתיים. במשרד החוץ הבריטי אומרים כי היחסים בין שתי המדינות טובים כעת מבעבר. בראון אמר, כי בריטניה, מעצמה קולוניאלית בהודו עד 1947, כבר אינה הכוח הדומיננטי. במקום זאת, אמר, היחסים הם כעת "שותפות של שווים" למען מטרות משותפות.
אתמול נפגש בראון עם ראש ממשלת הודו, מנמוהן סינג. השניים דנו במגוון נושאים בהם שינויי מזג האוויר והטרור. בראון אמר, כי הוא מעוניין להבטיח את תמיכתן של הודו ושל סין בהסכם הפחתת גז החממות לפי אמנת קיוטו שתוקפה פג ב-2012.
הודו, אותה מתייגת סין כמדינה מתפתחת, מתנגדת למטרות מחייבות. בראון אמר, כי הוא אינו מתייאש מעמדתה של הודו וכי ניו דלהי עשויה לשחק תפקיד חיובי בהסכם חדש.
המצב במיאנמר גם כן עלה לדיון. בראון קרא להודו להיעזר בהשפעתה כדי לסייע לפתור את המשבר ולקדם את הדמוקרטיה.
