על-רקע רוחות מלחמה בדרום, חברון מפתיעה. מפגש שוחרי שלום התקיים (יום א', 10.2.08)בחברון. לא מדובר בארגוני שמאל אלא דווקא בראשי הישוב היהודי בחברון בהם ראש מועצת קריית ארבע ואנשי ימין קיצונים כמו עו"ד אליקים העצני, ומהצד הערבי - נכבדי חברון בהם שייח ג'עברי וראש חמולת אבו סנינה חג' אכרם אבו סנינה. בפגישה השתתף גם מח"ט חברון אל"מ יהודה פוקס.
השדכן שהצליח להפגיש בין הצדדים הוא פעיל שלום ידוע בחברון, יצחק מגרפתה, הפועל רבות למען הערבים בחברון, מספק שמיכות ומזון, מסיע ילדים וחולים לטיפול רפואי בבתי חולים ישראלים. המפגש הייחודי החל על-רקע פרשת בית הכנסת "חזון דוד" השוכן באוהל מול באוהל מול שערי קריית ארבע. ביה"כנ הוקם לזכר שני יהודים שנרצחו בקיץ 2003 - דוד כהן ויחזקאל מועלם.
לפני חמישה חודשים, בליל ראש השנה, תכננו פעילי ארגוני שמאל והאנרכיסטים להרוס את בית הכנסת חזון דוד. מולם התייצבה דמות בלתי צפויה: השייח' אבו חאדר גע'ברי, שהאזור שייך למשפחתו. ג'עברי הודיע כי הוא מתנגד נחרצות להחרבת מקום תפילה מקודש. מי שהפנה את תשומת ליבו של השייח' לנושא היה יצחק מגרפתה.
לאחר האירוע ביקשו תושבי הישוב היהודי בחברון להודות לשייח על הצלת בית הכנסת. בד-בבד אותתו ראשי החמולות הגדולות בחברון על רצונם בהידוק הקשרים עם האוכלוסיה היהודית, וכן ניטרול האנרכיסטים המייצגים לדעת שני הצדדים "גורמים אנטי דתיים ושמאל קיצוני".המפגש יצא כאמור, לפועל (יום א', 10.2.08) בביתו של השייח' ג'עברי. בפגישה השתתפו נכבדי חברון, וביניהם השייח ג'עברי עצמו וכן חג' אכרם אבו סנינה, ראש חמולת אבו סנינה; שתיהן יחד מהווות רוב אוכלוסיית חברון הערבית. מהצד היהודי, השתתפו ראש מועצת קריית ארבע, צבי קצובר, מותיקי היישוב; מי שהיה שנים רבות חבר מועצת קריית ארבע, חבר הכנסת לשעבר עו"ד אליקים העצני; בנו פעיל ארץ ישראל בועז העצני, דובר היישוב היהודי נעם ארנון, ויהודים נוספים. בפגישה נכח גם מח"ט חברון, אל"מ יהודה פוקס. הנחה ותרגם יצחק מגרפתה.
במפגש דיבר השייח' ג'עברי על השלום וסיפר כי מראות הפיגועים היו קשים גם לו. הוא פנה ליהודים והצהיר:"אנו לא רואים בכם 'מתנחלים' אלא תושבים.העיר שלנו כמו שלכם". ג'עברי ביקש מהמח"ט לאפשר הקלות בתנועה לתושבים הערבים באזור, ואמר כי ההקלות לא יביאו לסיכונים ביטחוניים, ואף ביקש לפתור בעיות במקרים הומניטאריים. המח"ט אמר כי יבדוק אפשרויות להקל כמה שניתן.
עו"ד אליקים העצני, מי שבעבר קיים קשרים טובים עם ערביי העיר ובהם משפחת ג'עברי האשים בהרס מרקם היחסים בין ערבים ויהודים את "השלום המזוייף תוצרת אוסלו, שהביא רק שנאה, שפיכות דמים וחורבן". העצני הציע להמשיך בשיחות סדירות כדי "ליישר את ההדורים ולהביא שלום לעיר - אף אם הדבר יעשה בשלבים ובמהלכים איטיים כדי למנוע מחורשי רע לבצע את זממם. הוא אמר כי כבר לא האמין שפגישה מעין זו תיתכן, אך קיומה מעיד על יכולת ורצון כולם להגיע להבנה וחיי שלוה בעיר".
דובר הישוב היהודי בחברון נועם ארנון העלה זכרונות מתקופות שבהם חיו יהודים וערבים יחד בחברון. הוא סיפר כי "היהודים הם אלו שהראו לערבים שהגיעו לעיר לפני 1300 שנה את הכניסה למערת המכפלה". ארנון דיבר על האויב המשותף ליהודים ולערבים, "הצלבנים החדשים - ארגוני האנרכיסטים והשמאל האנטישמי וגורמי חוץ למיניהם וזורעים שוב שנאה והרס". ארנון הזכיר את הערבים שהצילו יהודים בפרעות תרפ"ט ואמר כי יש להכיר להם תודה.
במפגש העניק ארנון תעודת הערכה לשייח על מניעת הרס בית הכנסת. השייח מצידו העניק לנציגי היישוב היהודי וצה"ל אותות הוקרה מגולפים בתיבות מהודרות.
המח"ט פוקס אמר כי מדובר בתקופה שאינה קלה וציין כי את הפיגוע בדימונה ביצעו מחבלים מחברון. הוא הבטיח כי צה"ל ימשיך להילחם בטרור, אך זאת "תוך מאמץ למנוע ככל האפשר פגיעה באוכלוסיה שאיננה מעורבת בטרור, אך הדבר אינו קל". הוא הבטיח לבדוק את הבקשות להקל על תנועת הערבים ולסייע בבקשות הומניטריות. הוא אף הביע תמיכה "בהמשך הפגישות להורדת המתח, פתרון בעיות והגברת השלום וההבנה". הצדדים נפרדו עם הבטחה להמשך מפגש.
מהישוב היהודי בחברון נמסר כי נודע להם כי שעות מספר אחרי הפגישה, עוד בטרם התפרסמה בתקשורת, נודע כי השייח הוזמן ל"שיחת הבהרה דחופה" ע"י הרשות הפלשתינית.
מצה"ל נמסר כי מדובר בשיחה פרטית שנקבעה על-ידי שני הצדדים ושהמח"ט הוזמן אליה כשומע בלבד. "אין אנו מתייחסים לדברים שנאמרים בפורום של שיחה פרטית", אמרו מדובר צה"ל.
פעיל הימין ברוך מרזל, תושב חברון בעצמו, אמר כי עם כל הכרת הטוב לשייח יש להפנים כי לא קיים דו קיום. "לא היה דו קיום ולא יהיה דו קיום. חבל שיש כאלה שאשליית השלום והידידות גוברת אצלם על ההגיון והאמת", אמר.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
