|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כינוס באר שבע לשלום הילד;
|
|
|
מדינת ישראל מוותרת על הילדים
|
הילדים בישראל נפגעו פגיעה אנושה ממדיניות של קיצוצים והקפאות, שראתה בילדים נטל תקציבי ובעיה פרטית של הוריהם ● בריאות: תהליך החיסונים לקוי בכל השלבים - חלק מהחיסונים נעשים על-ידי אחיות שלא עברו הכשרה עדכנית ● תהליכי משפט בקטינים מעוכבים בין היתר נוכח תורי המתנה ממושכים למסגרות אבחון לחלופות מעצר ולמסגרות טיפוליות
|
גם אם חל השנה גידול מסוים בהשקעה הממשלתית בילדים, ההשקעה הממשלתית הכוללת בילדים בשנת 2008 נמוכה מההשקעה הממשלתית לפני 7 שנים בשנת 2001. זאת, בהתבסס על נתוני מרכז המחקר של הכנסת ובעקבות סדרה ארוכה וקשה של קיצוצים במהלך השנים האחרונות.
בעוד שבשנת 2001 עמדה ההשקעה הממשלתית בילדים ובני נוער על 15,782 ש"ח לילד, עמדה ההשקעה הממשלתית לנפש לילד בשנת 2008 על 15,074 בלבד.
דברים אלה מסר מנכ"ל המועצה לשלום הילד, בפתיחת כינוס באר שבע לשלום הילד שנפתח היום (ב', 11.02.08) באוניברסיטת בן-גוריון.
לדבריו, "נחמה" מסוימת יש למצוא אולי בכך שבשנת 2005 היה השפל בהשקעה בילדים גדול עוד יותר ועמד על 13,997 ש"ח לילד. נתון ראוי נוסף לבחינה הוא שבעוד שבין 2002 ל-2008, צמח התוצר המקומי הגולמי בכ-25% במצטבר והתוצר לנפש גדל בתקופה המקבילה בכ-15%, בתקופה המקבילה לא צמחה ההשקעה בילדים אפילו בשבריר אחוז (ולמעשה אף ירדה במקצת).
ד"ר קדמן הדגיש כי בבדיקה מקבילה לגבי ההשקעה בשירותי רווחה לילדים, עולה תמונה דומה. על-פי נתוני מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל שהתפרסמו לפני זמן קצר ירדה ההשקעה בשרותי רווחה לילדים באופן ניכר מאז שנת 1980. אם ההשקעה בילדים בשנת 1980 סומנה כמדד 100 הרי שב-2008 ההשקעה המקבילה ירדה למדד 70.
"אי אפשר רק לפזר הבטחות והצהרות על מקומם המרכזי של ילדים בישראל, מבלי שלהצהרות אלה יהיה כיסוי במציאות. דבר אחד הוא לפזר סיסמאות על חגיגות שנות ה-60 כעומדות בסימן ילדי ישראל, ודבר אחר לחלוטין הוא למלא בתוכן של ממש ובהשקעה אמיתית את ההבטחות לילדים בישראל", אמר ד"ר קדמן.
עוד הוסיף מנכ"ל המועצה ואמר כי בשנים האחרונות נפגעו הילדים בישראל פגיעה אנושה ממדיניות של קיצוצים והקפאות, שראתה בילדים נטל תקציבי ובעיה פרטית של הוריהם, במקום לראות בהם נכס לאומי והשקעה משתלמת.
בשנה האחרונה נתגלו אומנם סימנים מעודדים של שינוי מסוים, אך מוקדם מדי לדבר על תפנית אמיתית המצריכה שינוי ארוך טווח במדיניות.
יותר מדי ילדים בישראל (אולי מכל ארץ מפותחת אחרת) עדיין חיים בעוני, במחסור ובמצוקה וסובלים מחינוך שאיננו חינם, מבריאות יקרה ולא שוויונית ומשירותי רווחה בקריסה.
מחוות מוחצנות ללא תוכן
אם באמת רוצים לראות בשנות השישים למדינת ישראל שנות מפנה מבחינת הילדים אסור להסתפק בהדלקת משואות, בתערוכות, במשחקים ובמחוות מוחצנות אך חסרות ערך ויש להתחיל במהפיכה אמיתית בהשקעה בילדים, בשינוי סדר עדיפות תקציבי, ובקידום ממשי של חקיקה מתקדמת.
כינוס באר שבע שנפתח היום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מתקיים זו השנה השביעית ברציפות ומשתתפים בו כ-500 קובעי מדיניות, ואנשי מקצוע בכירים מתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה, המשפט, התקשורת ועוד.
במליאת הפתיחה שלח מנכ"ל המועצה לשלום הילד מסר של עידוד והזדהות לילדי שדרות וישובי עוטף עזה וקרא לאו"ם ולמדינות העולם לא למלא פיהם מים כאשר ילדים חפים מפשע מופגזים ללא רחם והעולם הנאור נאלם לפתע דום, באופן כה סלקטיבי ומקומם.
"קטונתי מלהציע פתרונות מדיניים או צבאיים ואני בטוח כי ראשי המדינה מוטרדים עד מאוד מהמצב של ילדי שדרות ועוטף עזה, לא פחות מאיתנו", אמר ד"ר קדמן, אך הוסיף כי: "קשה להשתחרר מהמחשבה המעיקה כי לו היה מדובר בילדים ממרכז הארץ, היו התגובות והפתרונות מהירים יותר ונחרצים יותר".
במליאת הפתיחה נשאו גם דברים נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב-פרופ' רבקה כרמי ונשיאת בית המשפט העליון כבוד השופטת דורית ביניש.
|
|
"ירידה בהיקף הילדים המחוסנים"
|
|
|
|
[פרופ' רבקה כרמי]
|
|
|
נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' רבקה כרמי, קוראת למשרד הבריאות להרחיב לאלתר את הכיסוי החיסוני בקרב הילדים בישראל ולשפר את איכותו, על-מנת לצמצם את חשיפתם להתפרצות מחלות מדבקות, לנוכח הירידה שחלה לאחרונה במספר התלמידים המחוסנים בישראל ובשל ליקויים לכאורה באופן חיסונם במוסדות החינוך.
פרופ' כרמי, רופאת ילדים וגנטיקאית, ציינה היום במושב הפתיחה של הכינוס כי מדוחות פנימיים של משרד הבריאות שנחשפו בימים אלה בתקשורת עולה ש"תהליך החיסון הניתן לקוי ביותר בכל השלבים, כולל ליקויים באופן ההזרקה".
אחיות שלא עברו הכשרה
מלבד הירידה בהיקף הילדים המחוסנים, מתברר על-פי הפרסומים כי חלק מהחיסונים נעשים על-ידי אחיות שלא עברו הכשרה עדכנית". אנו מבקשים לגדל דור של ילדים בריאים הנהנים מאיכות חיים טובה. חיסון איכותי ובזמן ימנע מילדינו מחלות זיהומיות מידבקות שיש עמן סיכון גבוה לתחלואה קשה וסיבוכים", הדגישה פרופ' כרמי.
בנוסף ביקשה פרופ' כרמי להסב את תשומת הלב לילדי הנגב המערבי הגדלים באווירת מלחמה מתמשכת ולהתייחס לצרכים המיוחדים הנובעים מהמשמעות ארוכת הטווח של מצב זה. פרופ' כרמי שיבחה את מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן ואנשיו, על ההחלטה האסטרטגית שקיבלו לפני שבע שנים לקיים את הכינוס השנתי של המועצה לשלום הילד בבאר שבע ולקדם בכך אמירה חברתית לגבי חשיבותה וחיוניותה של הפריפריה למדינת ישראל. "אין זה דבר מובן מאליו, שכן הרבה יותר אטרקטיבי לקיים כנסים במרכז הארץ", ציינה פרופ' כרמי.
|
|
פער בין החקיקה והפסיקה לביצוע החוק
|
|
|
|
[נשיאת בית המשפט העליון, דוירת בייניש]
|
|
|
"הפער בין החקיקה והפסיקה לביצוע החוק הוא הפער שבו כשלנו כחברה". כך אמרה נשיאת בית המשפט העליון, במסגרת מושב הפתיחה של הכינוס.
נשיאת בית המשפט העליון הוסיפה ואמרה כי ללא אמצעים ומשאבים מתאימים, ללא מתקני חקירה מותאמים לקטינים, ללא תנאי מעצר הולמים ונפרדים לקטינים, ללא מספר גדול יותר של חוקרי ילדים, חוקרי נוער, קציני מחקר, מעונות פתוחים ונעולים, מסגרות מתאימות לבני מיעוטים, מסגרות אבחון – ללא כל אלו, לא ניתן יהיה לצמצם את העבריינות בקרב בני הנוער.
הנשיאה ביניש טוענת כי כיום תהליכי משפט העוסקים בקטינים מעוכבים נוכח העדר מספר מספק של חוקרים, נוכח חוסר בחוות דעת של קציני מבחן, נוכח מיעוט שופטי נוער, תורי המתנה ממושכים למסגרות אבחון לחלופות מעצר, למסגרות טיפוליות – וזהו מצב שאין להשלים עמו.
טיפול בשורשי הבעיה
"בלא תרגום של הישגי החקיקה והפסיקה לחיי המעשה; בלא פעילות משולבת – חינוכית, ציבורית, תרבותית וחברתית אשר תיישם את רוח החוק והפסיקה – יאבדו ההישגים מכוחם ונתקשה להתקיים כחברה בריאה, בטוחה ושלמה".
הנשיאה ביניש קוראת להפנות משאבים מתאימים לא רק בקצה הבעיה, אלא בשורשיה.
נשיאת בית המשפט העליון התייחסה גם לפסיקה כי לא תינתן הגנה בפלילים למורה או הורה אשר העניש ילד בעונש גופני. פסיקה זו מהווה סמכות שלא עוגנה בחקיקה מעולם. כמו כן, הוסיפה וסיפרה כי לבתי המשפט יש תפקיד מרכזי בהגנה על שלומם ועל זכויותיהם של ילדים. עם זאת, ציינה ביניש כי לא די בחקיקה להבטחת הגנתם של הילדים. היא קוראת לפיתוח תשתית לתיאום בין-מקצועי של הגורמים השונים ולהקצאת משאבים כספיים הולמים בכדי לאפשר את הפעלת מכלול האמצעים – החקיקתיים, הפסיקתיים, החינוכיים, הטיפוליים והתקשורתיים לשיפור מעמדם וזכויותיהם של ילדים בישראל.
נשיאת בית המשפט העליון ציינה את החשיבות הטמונה בקיום הכינוס בדרום הארץ בתקופה בה ילדים חיים בשדרות בצל איומי טילים וסכנת חיים, ונתונים לסכנות נפשיות ופיזיות בהיותם מוקד בזירת המלחמה המתנהלת, כקורבנותיה התמימים של מלחמת הטרור והפעילות הטרוריסטית.
|
|
| תאריך:
|
11/02/2008
|
|
|
עודכן:
|
11/02/2008
|
|
מחלקה ראשונה
|
|
מדינת ישראל מוותרת על הילדים
|
|
39.1% מהישראלים היו בוחרים לטוס לניו-יורק, אם היו מציעים להם כרטיס טיסה בחינם לכל יעד שיבחרו על פני הגלובוס. כך עולה מסקר שערכה חברת התעופה דלתא, העומדת להפעיל החל מ-12 במרס קו טיסות חדש מתל אביב לניו-יורק. טיסות אלה מהארץ יבוצעו במקביל לקו הנוסף של החברה - מתל אביב לאטלנטה, ג'ורג'יה.
|
|
|
|
|
הרשות השנייה תחיל לראשונה את כללי השתתפות ילדים בפרסומות גם על השתתפות ילדים בתוכניות טלוויזיה של ערוץ 2 ושל ערוץ 10. הרשות תבצע בדיקה יזומה ותדרוש מהזכיינים להציג את ההיתרים שניתנו למפיקים. במקום בו נעשה שימוש לא ראוי בילדים בתוכניות, הרשות השנייה תדווח למשרד התמ"ת, על-מנת ליישם את כללי האכיפה".
|
|
|
|
|
הסתדרות הנוער העובד והלומד אירגנו השבוע את מדריכי הוסטל 'מקום אחר' בתל אביב, הוסטל חירומי לבני נוער בסיכון השייך לעמותת שח"ל, זאת בעקבות הפרת זכויותיהם ותנאי עבודתם במקום העבודה.
|
|
|
|
|
הסכם חדש לשיתוף פעולה תעשייתי בישראל נחתם בין חברת פורד לבין הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) במשרד התעשיה והמסחר. זאת בהמשך להסכם קודם שנחתם בשנת 1998. הרכש מבוצע בתמורה לזכיית החברה במכרזי רכב ממשלתיים.
|
|
|
|
|
שר הביטחון, אהוד ברק (עבודה) דיבר (יום ב', 11.02.08) בפני ועדת חוץ וביטחון ואמר כי צה"ל נערך לקראת אפשרות של פעולה רחבה ברצועת עזה, ולהתמודד עם השלכותיה. גם לפני חודש אמר ברק את אותם דברים, ומאז עדיין לא יצאה לפועל פעולה בעזה.
|
|
|
|
|
