כלבים דומים לבני האדם לפחות בכל הקשור לחיי המין שלהם, הזכרים מוכנים בכל עת, בכל מקום, ולעומתם - הנקבות ישתפו פעולה רק כשהן מעוניינות. כך טוענת הוטרינרית סמדר טל מהמרכז הרפואי לחיות מחמד ר"ג.
לכבוד יום האוהבים הבינלאומי (ולנטיין) פורסמו נתונים אלה אשר מעידים על קווי דמיון נוספים בין בני האדם ובעלי החיים.
בני האדם נוהגים לחזר בדרכים מקוריות אחר בת זוגם, הם אינם בוחלים באמצעים ולרוב ישתמשו בכל השיטות האפשריות בכדי למשוך את תשומת לבה. פרשיית אהבה מוצלחת אצל כלבים תתחיל בהבאת הנקבה אל הטריטוריה של הזכר שם ירגיש הזכר בטוח יותר.
בצד הזכרי של בני האדם יש השפעה רבה לנוכחותה של אישה דורשת ודומיננטית באזור. מסתבר שגם המין הזכרי של בעלי החיים המתוקים הללו, בעיקר הבתולים וחסרי הניסיון שביניהם, מראים התנהגות זהה בעת שנקבה מושכת וחזקה עוברת באזור.
לפי הנתונים קשה מאוד לקבוע מי נהנה יותר מחיי המין אך מה שבטוח גם הכלבים וגם בני האדם מנצלים את המשאבים הפנימיים שלהם באופן דומה, בעיקר הדמיון בא לידי ביטוי בצד הזכרי.
זה בסדר שחיי המין של בני האדם דומים לחיי המין של הכלבים אבל איך הדבר בא לידי ביטוי בכל הנוגע לילדים/גורים זאת השאלה האמיתית. לא אלאה אתכם בהסברים מיותרים אודות בני האדם אבל הנה כמה דברים שבטוח חשבתם שאתם יודעים על מערכת היחסים המינית של הכלבים כשבעצם מדובר בתורה של ממש.
אז אתם רוצים גורים?
את הנקבה רצוי להפגיש עם הזכר כבר מתחילת השבוע השני לייחום. אם בפגישתם הראשונה מגיעים השניים לכדי זיווג יש לרשום את התאריך בלוח השנה תחת הכותרת הרבעה ראשונה. אם הם אינם מזדווגים יש להפגישם יום יומיים לאחר מכן ולנסות בשנית. בכדי לקבל סיכוי מקסימלי להיריון, רצוי לזווג את הכלבים לפחות פעמיים! אם הכלבים מסרבים להזדווג, רצוי לשקול הבאת זכר אחר, ובאם הנקבה מתחילה להיות עייפה ולהשמין מעט, רצוי לערוך ביקור במרפאה הוטרינרית, על-מנת לאשש את קיום ההיריון.
באם הרבעת שני כלבים ספיציפיים חשובה לכם, והיו בעיות קודמות בהרבעות עם אחד מהפרטנרים, ניתן לערוך בדיקה לאבחון מקור הבעיות ולפתרונן. לעתים, נזקקים להזרעה מלאכותית, במקרים בהם לא ניתן בשום אופן באופן טבעי.
לנקבות בוגרות מינית יש עונת ייחום. זהו הזמן, בו הן מבייצות, מוכנות לקבל זכרים, ויכולות להכנס להיריון. תקופה כזו קיימת אצל הנקבה בכל 4 עד 12 חודשים. הממוצע הינו שתי תקופות ייחום בשנה. תקופת הייחום נמשכת כ-3 שבועות בממוצע. ניתן לחלק את תקופת הייחום ל-3 חלקים, אשר אורכה של כל אחת מהן כשבוע ימים:
שבוע 1: איבר המין הנקבי מתנפח ומפריש דם וריחות, אשר מושכים את הזכרים. לנקבות עלולים להיות מצבי רוח משתנים והן נראות כנהנות מלהתגרות מינית בזכרים שסביבן - הן מרימות את הזנב ומאפשרות לזכר להריח, אולם הן עלולות לנשוך אותו בחוזקה במידה וינסה לעלות עליהן! באם זכר מצליח להרביע את הנקבה בתקופה זו, הסיכויים שתתעבר נמוכים ביותר, אך אם זאת לא אפסיים. זאת משום שהזרע יכול לעיתים לשרוד בסביבה הרחמית עד שהנקבה מבייצת.
שבוע 2: בשבוע זה, מצוייה הנקבה בייחום מלא, איבר המין עדיין נפוח, אולם ההפרשות הוגינליות פוסקות לאיטן )ברוב הכלבות). היא מבייצת, ובדרך כלל נותנת לזכר, לעתים אף לכל זכר, ולכל הזכרים, לעלות עליה! בהנחה שלא קיימות בעיות מיוחדות, סביר להניח שהיא תכנס להיריון בזמן זה. ייתכן גם שממספר זכרים, כלומר: לכל גור יכול להיות אבא אחר. תקופה זו עשוייה להיות ארוכה או קצרה משבוע ימים.
שבוע 3: במהלך התקופה האחרונה של הייחום, הנקבה כבר בייצה ומאבדת עניין בסקס, אולם חלק מהזכרים עדיין נחושים ועקביים בחיזור אחריה, וזכר מנוסה יפסיק לגלות עניין בשלב זה. לא סביר כי בתקופה זו היא תתן לזכר לעלות עליה, ובהרבעה בכוח, קיימת סבירות נמוכה יותר לכניסה להיריון.
חשבתם שרק בין הגברים והכלבים הזכרים יש קשר שימו לב לנקודות הדמיון הרבות בין הנשים לנקבות:
מסתבר שגם הנקבות סובלות מבעיות הורמונאליות שונות. באם הכלבה נמצאת בייחום ארוך מהרגיל (מעל 3 שבועות), או בהיריון מדומה (מצב הורמונלי לאחר ייחום, שמדמה היריון, כולל חלב בפטמות ועוד) למעלה מ-70 ימים, רצוי לבדוק את מהות הבעייה במרפאה הוטרינרית. דלקות רחם (בייחוד לאחר הפלה או המלטה), דלקות שתן, או כל דלקת באיברים, הקשורים למערכת הרביה וסביבם, הינן נפוצות. דלקות רחם הינן מצב מסכן חיים אצל הכלבה! בכלבים קיימת גם מחלת רבייה, שהינה חשובה מאוד ונקראת ברוצלוזיס. בדרך כלל, המחלה אסימפטומטית בכלבים בוגרים, אולם באם אחד מהכלבים (הזכר או הנקבה) הינם נשאים של המחלה, קיים סיכון גבוה לעקרות והפלות.
מגדלים רציניים דורשים שגם הזכר וגם הנקבה ייבדקו לפני הרבעה, בייחוד כאשר הם מיובאים מחו"ל. בזמן ייחום, לא מומלץ כלל לעקר כלבה. הרחם והשחלות בזמן ייחום גדולים ומלאים בכלי דם גדולים. מצב זה גורם להם להיות פריכים ומדממים בקלות רבה. כאשר הכלבה אינה בייחום, קל יותר להסיר את מערכת המין עם דימום מינימלי ונזק מינימלי לרקמות. בכדי למנוע סיבוכים, ואף תמותה, רצוי לתכנן מראש ולעקר כלבות לא בזמן ייחום.
עכשיו תתחילו לבחון כמה בני האדם דומים לחבריהם הטובים ביותר.