בית משפט השלום בירושלים הורה (יום א', 17.2.08) לרשות השידור ולכתב בני ליס לשלם 5,000 שקלים ושכר טירחת עורך דין למשפחה מחוות מעון בגין פגיעה בפרטיותם. ההחלטה מתייחסת לכתבה ששודרה בערוץ 1 במהלכה נראה הכתב ליס כשהוא נכנס לאוהל של בני הזוג חיים ורחל אדלר בחוות מעון. בכתבה נחשפה "תמונת הפנים" של ביתם לעין המצלמה.
יריעות האוהל היו מופשלות
בתביעה טענו בני הזוג באמצעות בא כוחם עו"ד דורון ניר צבי כי רשות השידור וליס "הסיגו את גבולם, חדרו חדירה בוטה לצנעת הפרט ולרשות היחיד שלהם ללא כל רשות וסמכות". ליס "דאג להציג בכתבה שלט עם שם משפחתם אשר נמצא משמאל לדלת כדי שצופי הכתבה יוכלו לדעת למי פלשו הכתב וצוות הצילום ואת ביתו של מי הציגו לראווה".
רשות השידור טענה מנגד באמצעות באי-כוחה עוה"ד יורם מושקט וניר אדרי כי בכתבה לא שודר כל פרט מזהה של המשפחה הקושר אותה עם הצילומים. עוד טענו כי "מדובר במאחז בלתי-חוקי ובמבנים בלתי-חוקיים אותם יש לפנות". ליס הוסיף וטען כי "יריעות האוהל היו מופשלות ולכן תכולתו נתגלה לעיני כולי עלמא בכל מקרה", וכי סבר כי מדובר למעשה בבית כנסת בשל "קיומה של מדבקה בה נכתב 'בנה ביתך כבתחילה'". עוד טענה רשות השידור כי תמונות פנים האוהל של בני הזוג אדלר "התנוססו לעיני כל באינטרנט באתר
www.hebron.org.il".
פגיעה בפרטיות גם במאחז
בית המשפט קבע כאמור כי על רשות השידור ובני ליס לפצות את בני הזוג על הפגיעה בפרטיותם. בהחלטה כתב השופט כי בעקבות הצפייה בסרט הוא מקבל את גרסת רשות השידור לפיה לא ניתן להבחין בשם משפחתם של בני הזוג אדלר, אך דחה טענת ליס כי סבר שמדובר בבית כנסת בשל הסטיקר שנתלה בקרבת הדלת, גם משום שהאוהל "נעדר סממני בית כנסת" וגם משום שלטענה זו אין זכר בכתב ההגנה. השופט ציין כי במקום קיים בית כנסת במבנה אחר "והמחשבה כי מדובר בבית כנסת אף אינה מתיישבת עם התנהגות ליס עצמו שנמנע מכניסה לתוך האוהל. לכך יש להוסיף כי על האוהל היה שמם של הזוג אדלר ואף שלא ניתן לזהותו מהכתבה, ליס יכול היה להבחין בו ולראות אותו כאשר היה סמוך לו בעת צילום האוהל".
"מצאתי כי צילום פנים הבית ושידור הכתבה מהווה פגיעה בפרטיותם. מדובר בפרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייהם האישיים ולרשות היחיד שלהם כמו גם התחקות אחריהם ואחרי תכולת ביתם הפרטית. לטעמי, צילום תכולת ביתו של אדם, בין שהוא מתגורר במאחז ובין שהוא מתגורר במקום אחר, הוא חדירה בוטה לפרטיותו ומדובר ב'עניין בעל דרגה גבוהה של אינטימיות'. אדם זכאי כי תכולת ביתו לא תיחשף בפני מי שאינו מעוניין בחשיפתה בפניו ובמעשיהם הפרו ופגע הנתבעים בפרטיותם של התובעים".
השופט דחה את טענת העדר פגיעה בפרטיות בשל הצגת הבית באתר חברון "איני סבור כי הצגת הבית באתר האינטרנט מעניקה את הזכות לרשות השידור לצלמו ולטעמי יש הבדל בין מתן אפשרות להציג את הבית במקום אחד מרצון לבין חדירה לפרטיותו של אותו אדם שלא מרצונו וללא תיאום. לכל היותר יכול להינתן לעניין זה משקל בעת הערכת הנזק אך אין הדבר שולל את היות הכתבה פוגעת בפרטיותם של משפחת אדלר...עצם חשיפת תכולת הבית פוגעת בפרטיותם כלפי כל מי שיודע כי הם מתגוררים באותו מקום. מצאתי כי רשות השידור וליס פגעו בפרטיותם של בני הזוג אדלר".
אין ענין ציבורי
בנוסף נדחתה טענת רשות השידור כי לא נגרמה פגיעה של ממש בבני הזוג אדלר בשל הפרסום באתר חברון. "עיון בכתבה ובראיות האחרות אינו יכול להביא למסקנה כי מדובר בפגיעה של מה בכך או בזוטי דברים. רשות השידור והכתב חדרו לפרטיותם של בני הזוג צילמו את תכולת ביתם ושידרו את הדברים בטלוויזיה. קבלת עמדתם כי מדובר בפגיעה של מה בכך או שאין בה ממש מעקרת את חוק הגנת הפרטיות מכל תוכן ואינה עומדת בקנה אחד עם הפרשנות שניתנה לסעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות".
בהחלטה דחה השופט את הטענות השונות להגנה מפני חוק הגנת הפרטיות כמו "ענין ציבורי" בשידור הכתבה. "ספק בעיני אם הרצון לדווח דיווח עיתונאי חדשותי יכול להתיר לעיתונאי לפגוע בפרטיותו של מושא הדיווח והאם הוא יכול להצדיק את צילום פנים הבית. לפיכך, ספק אם ניתן לראות ענין ציבורי המצדיק את הפגיעה בצנעת הפרט של התובעים. יובהר, העניין הציבורי צריך להיות בפגיעה עצמה ולא בפרסום הכתבה. דומה כי הצגת תכולת הבית - להבדיל מתיאור הבתים כולם וצילומם מבחוץ - אינה משרתת עניין ציבורי".
אנשי המאחז - דמויות ציבוריות
השופט גם דחה את טענות בני הזוג אדלר כי התבטאותו של ליס לפיה "תושבי המאחז עזבו אותו וירדו למחתרת" מהווים לשון הרע כלפיהם. "מדובר אומנם בביטוי ציורי שנועד להראות כי תושבי המאחז אינם נוכחים בו לאחר הוצאת צוי ההרחקה אך אין בכך כדי להוות לשון הרע. אף אם יש בדברים כדי להוות הערה ביקורתית על התנהגותם של אנשי המאחז הרי שכפי שכתב הנשיא ברק כי 'המשקל שיש להעניק לזכות לשם טוב נחלש גם כאשר מדובר בדמות ציבורית אשר לה נגישות רבה לכלי התקשורת, ואשר נמצאת במרכזו של פולמוס ציבורי...מן הרגע שמתעורר דיון ציבורי שאינו במישור עובדתי, עמידותו של הנפגע צריכה להיות גבוהה יותר; עליו להיות נכון לספוג הערות ביקורתיות המתייחסות לדיון זה'. אנשי המאחז ובהם התובעים דומים בעניין זה לדמויות ציבוריות המצויות במרכזו של פולמוס ציבורי המתנהל סביב שאלת קיום המאחזים".
כאמור, בית המשפט הורה לרשות השידור ולבני ליס לשלם לבני הזוג אדלר 5000 שקלים והוצאות משפט. בנימוקים לגובה הסכום כתב השופט כי העריך את נזקי בני הזוג באופן "מתון" הגם שמדובר בפרסום שנעשה בערוץ טלוויזיה ממלכתי הנהנה מחשיפה רבה, גם משום ש"זהותם של התובעים והעובדה כי מדובר בביתם ידועה רק למתי מעט וציבור הצופים שאינו מכיר את התובעים לא יכול היה לדעת כי מדובר בביתם. כמו-כן, השידור נמשך שניות אחדות".
מידה פחותה של הקפדה
השופט ציין כי לסכום הנמוך תרמה העובדה כי בני הזוג עצמם "הציגו את ביתם לראווה באתר חברון. אף אם נניח כי לא התכוונו לאפשר בכך את חשיפתו בפני כלל הציבור באופן בו נחשף יש בכך להשליך על מידת ההקפדה שלהם על פרטיותם".
השופט מתח ביקורת על התנהלות רשות השידור כלפי בני הזוג "התובעים פנו אל הנתבעים לאחר פרסום הכתבה ביום 3.7.06 ודרשו פיצוי. הנתבעים סירבו לכך ולא טרחו להתנצל על הפגיעה. הפעם הראשונה שבה התנצל הנתבע בפני התובעים הייתה בעת הדיון בבית המשפט".
"אני מחייב את הנתבעים רשות השידור וליס לשלם לתובעים סכום של 5,000 שקלים. בהתחשב בפער שבין הסכום הנתבע (150 אלף שקלים ר.א.) לסכום שנפסק ישלמו רשות השידור וליס לבני הזוג אדלר שכר טירחת עורך דין בסכום של 2,500 שקלים בתוספת מס ערך מוסף וכן ישיבו להם שליש מהאגרה אותה שילמו".
