תוכנית ממשלתית להחזרת "מוחות ישראלים" מחו"ל

ישראל אולי בורכה בהון אנושי מהמשובחים בעולם, שהוא משאב הטבע היחידי שלה כמעט, אבל הרבה מההון הזה מיוצא לחו"ל בניגוד לאינטרס המובהק של המדינה דלת המשאבים. הגירת מוחות ותנועתם ברחבי הגלובוס היא אולי מהלך טבעי בעולם העסקים, הטכנולוגיה וההיי-טק הגלובאלי - אך הממשלה החליטה לנקוט בעמדה יותר אקטיבית ומעשית. המטרה - יצירת אלטרנטיבה שתמשוך בחזרה ותקלוט בתעשיה ובאקדמיה את הישראלים שבחרו להשתקע ולהשתכר במקומות אחרים.

מסקר שערך משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, עולה כי כ-50% מהחוקרים היורדים טוענים כי הסיבה המרכזית שבגללה הם נוטים להישאר בחו"ל היא היעדר אתגר מקצועי ומחסור במשרות - באקדמיה או בתעשיה - אשר עונות על העניין המחקרי והאתגר המקצועי שלהם.

סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת, אלי ישי, מינה את היועץ לתחום סחר החוץ, המחקר וההשקעות, רועי מדעי, להכין תוכנית שתבחן ותיתן מענה בעניין בריחת המוחות, והצוות ערך סקר בקרב מדענים ישראלים בתחומי הביוטכנולוגיה המתגוררים בארה"ב. הסקר נערך במטרה לבחון את פוטנציאל החזרתם לארץ של חוקרים בתחומי מדעי החיים בכלל ובביוטכנולוגיה בפרט, והוא נערך בקרב כ-300 חוקרים ישראלים באוניברסיטאות המובילות ובתעשיה בארה"ב. 185 חוקרים נענו לפנייה והשיבו על השאלון.

לפי ההערכות - למעלה מעשרים אלף ישראלים עובדים מחוץ לישראל עבור חברות שונות, לאור מאמצים ניכרים מצד מדינות רבות להביא לתחומן "כישרונות בולטים" ומוחות. מדינת טקסס למשל, מקצה כ-200 מיליון דולר מידי שנה ל"ציד ראשים" והשגת טכנולוגיות חדשות. ממצאי הסקר המרכזיים הם כי כ-50% מהחוקרים שקלו ברצינות לחזור לישראל בשנה האחרונה, וכי ההחלטה ביחס לבחירת מקום המגורים מתקבלת תוך איזון בין שני צירים מרכזיים: הצורך באתגר מחקרי-מקצועי והצורך בקשר וקרבה לישראל ולמשפחה. עולה כי רמת החיים והשכר הם גורמים משניים בלבד בהחלטה האם לחזור לארץ.

מעל ל-90% מהמדענים מדווחים כי הסיבה המרכזית להחלטתם לצאת את ישראל ולבלות מספר שנים בחו"ל הוא הצורך ברכישת ניסיון מקצועי והתמחות בשיטות המחקר המתקדמות ביותר. כ-50% מהחוקרים מדווחים כי הסיבה המרכזית שבגללה הם נוטים להישאר בחו"ל היא היעדר אתגר מקצועי והיעדר משרות. מדוע לחזור? הסיבה המרכזית לכך היא הקשר עם המשפחה והחברים והרצון שהילדים יגדלו ויתחנכו בארץ. זאת, למרות שמרבית החוקרים מדווחים כי מערכת החינוך לילדים במקום בו הם מתגוררים טובה הרבה יותר מהישראלית.

"מחזור החיים" של המדענים הישראלים בחו"ל מתחיל בתקופה של 3-4 שנות לימוד והכשרה מקצועית במוסדות המחקר או בתעשיה, ובתקופה ראשונה זו ההסתברות לחזור לארץ היא נמוכה יחסית. לאחר מכן, בתקופה של 5-13 שנים מיום עזיבתם את הארץ, הנכונות לחזור לארץ עולה בצורה משמעותית - והיא מגיעה לשיא כ-9 שנים לאחר היציאה מהארץ. אותם מדענים שנשארו בחו"ל 13 שנים ויותר, מציגים שוב הסתברות נמוכה יחסית לחזרה לארץ.

מימצאים מסויימים צריכים להדאיג במיוחד: רק 2% מהחוקרים דיווחו כי היו מצליחים למצוא בישראל משרה המתאימה להם, וכ-90% מדווחים שהיו נאלצים להתפשר על השכר והאתגר המקצועי - או על שניהם. עם זאת, מרבית המדענים מדווחים כי היו רוצים לדעת יותר על משרות פנויות בישראל - ועל אופיין. בתמ"ת טוענים, כי "המסקנה המתבקשת מהדברים היא כי כיום האקדמיה והתעשיה בישראל אינן נתפסות כמציעות אלטרנטיבה תעסוקתית ממשית בעיני החוקרים הישראלים בחו"ל. בטווח הקצר ממשלת ישראל צריכה להתמקד יותר ביצירת תשתית מידע על משרות בתחום שתהיה זמינה ונגישה לחוקרים ישראלים ברחבי העולם. בטווח הארוך - עצירת בריחת המוחות צריכה להתמקד ביצירת תשתית מחקר ומלאי משרות פנויות בתחומי הביוטכנולוגיה.

השר ישי אומר כי הוא מייחס לנושא זה חשיבות גבוהה - וכי יש לפעול בנחרצות. "אם לא נשכיל לנקוט עמדה היום נפסיד את המערכה הגלובאלית. ברור לי כי ישנה הגירה טבעית וצורך לצאת להתפתח בחו"ל, ואני מאמין כי הדבר רק מעשיר ומעצים - אולם מנגד עלינו לפעול ביתר שאת לצימצום תופעת הבריחה ויצירת אלטרנטיבה. ישראל היא המדינה הראשונה בעולם בהקמת חברות סטארט-אפ ומובילה עולמית במספר הפטנטים הרשומים. אנו מעצמה טכנולוגית ובהחלט אור לגויים - אך לצערי הרב אנו רואים נסיגה איטית בהובלת העולמית, שאני כורך אותה בשחיקה מתמשכת בתקציבי המו"פ".

לאור ממצאי הסקר הוכנה בתמ"ת תוכנית שתפעל במספר מישורים: משלחת של נציגים מקצועיים ממשרד התמ"ת ומהתעשיה תצא ליעדי הגירה שונים לעניין את היורדים, כולל סקירה על התעשיה בישראל, ההזדמנויות הקיימות וחיבור אליה. יוקם אתר אינטרנט שישרת את ציבור הישראלים החיים בחו"ל מחד ואת התעשיה מנגד ליצירת הזדמנויות רבות יותר לתעסוקה ומחקר. הממשלה תגדיל את לתעשיית הביוטכנולוגיה בישראל בעיקר באמצעות המדען הראשי, ויהיה עידוד למימוש רכש הגומלין של חברות זרות לתמיכה במו"פ לתעשיה ולאקדמיה - כדי להזרים כסף זר נוסף לתחום. מאמצי המטה לקידום השקעות במשרד התמ"ת ימוקדו מעתה למשיכת השקעות ייעודיות לתחום מדעי החיים.