בית משפט המחוזי גזר (יום ב', 3.3.08) שנתיים בפועל על מורה שהורשע במעשים מגונים בשתיים מתלמידותיו. מדובר במנשה ימין בן 47, מורה לסיירות מבית ספר תיכון קריית חיים.
השופטים ציינו בגזר הדין, כי בעת קביעת גזר הדין הם התחשבו בו בשל העדר עבר פלילי, וכן בשל זאת ש"גילה אומץ לב, נכונות להקרבה עצמית וגבורה במלחמת שלום הגליל", כאשר נכנס לשדה מוקשים כדי לחלץ חיילים. הם הוסיפו כי ההסדר טיעון שבמסגרתו הורשע כלל התחייבות כי לא יחזור לעבוד במשרד החינוך.
מכתב האישום עולה כי ימין שימש מורה לשל"ח ובמסגרת תפקידו היה אחראי, בין היתר, על כיתת הסיירות בבית הספר (כיתות ז' עד ט') ועל טיולי בית הספר. הוא נהג לבחור מספר תלמידים מבין תלמידיו שסיימו את חטיבת הביניים, אשר ילוו ביחד עמו טיולים של כיתות נמוכות יותר. המתלוננות היו תלמידותיו בכיתות ז' עד ט'. לאחר שכבר סיימו כיתות אלו והמשיכו לימודיהן במסגרת בית הספר, נבחרו על ידו להדריך את הטיולים יחד עמו.
באישום הראשון נטען כלפיו כי ביצע מעשים מגונים תוך שימוש בכוח במתלוננת מכיתה י"ב, אשר הדריכה איתו טיול לכנרת בשנת 2004. האישום השני מתייחס למתלוננת ב' שבה ביצע סדרת מעשים במשך כמה חודשים. המעשים החלו כשהמתלוננת היתה בכיתה ט', ימין הזמין אותה להשתתף במספר טיולים בהם הדריך, אמר לה במהלכם "דברי אהבה", שלח לה למכשיר הפלאפון הודעות טקסט כתובות ובהן דברי אהבה ו"ביצע בה במספר הזדמנויות שונות, הן בטיולים שונים וכן במסגרת ביה"ס, מעשים מגונים וכן בעילה אסורה בהסכמה".
בטיעונים לעונש העידו מספר חיילי גולני לטובתו. הם ציינו כי קיבל צל"ש אלוף הפיקוד בשל כניסתו כחובש לשדה מוקשים כדי לטפל בחיילים. מפקד הפלוגה ציין כי מדובר בדמות "בולטת בין חיילי הפלוגה, כאדם ישר, אמין, אמיץ ונאמן לחבריו".
עדויות נוספות היו של עדים ממערכת החינוך בהם מנהל בית ספר בקריית מוצקין, שהעיד כי ימין "היה המורה הרוחני, הערכי והמקצועי שלו למושגי ארץ ישראל, הראה לו מהו חינוך אמיתי, תוך הפגנת דאגה לכל ילד וילד, שמירת בטחונם, והפנמת ערכים בסיסיים של אהבת הארץ ודאגה לזולת".
עדה נוספת, אם לילדים שלמדו אצלו ציינה את מסירותו שגלשה גם לשעות אחר-הצהריים, ציינה את דאגתו הכנה לטובת הילדים ולמעשיהם וכן ציינה את ערכי אהבת הארץ ורוח ההתנדבות שנטע בילדים. עוד ציינה, כי הנאשם גייס את התלמידים להתנדב במתן עזרה במועדונית של ילדים יוצאי אתיופיה". גם אשתו, בעבר קצינה בצה"ל, העידה כי ביתם פתוח לתלמידים ותלמידות וכי הם התארחו בביתם, אכלו וישנו בו. היא הדגישה את העזרה והתמיכה שקיבלה מבעלה כשהתגלה שהיא חולת סרטן.
מנגד, לטענת התביעה, עדויות עדי האופי ולקט המסמכים שהוגש "מדגישים ומעצימים את פער הכוחות שהיה בין הנאשם לבין המתלוננות". "מדובר בשרשרת מעשים של מי שניתן בו אמון מלא והוערץ הערצה עיוורת, הערצה שהתלמידים העבירו גם להוריהם".
התביעה טענה כי הוא "השתמש בכוח ההערצה והאמון שניתן בו כדי לספק את צרכיו המיניים, ועשה שימוש באמון העיוור להשגת מטרתו". עוד נטען כי "בית הספר צריך להיות מקום בטוח ומוגן כדי שהורי תלמידים יוכלו להיות שקטים ובטוחים שהפקידו את היקר להם מכל, את ילדם, בידי מורה שלא מנצל את האמון שניתן בו לצורך ביצוע זממו". לטענת התביעה, עם מתלוננת ב' ניהל ימין "רומן של ממש". "מתלוננת ב' אומנם הסכימה לכך, אך אין בכך כדי להקטין מחומרת העבירה. הנאשם היה הבוגר במערכת יחסים מעוותת שיצר, והאשמה רובצת לפתחו".
התביעה אף הדגישה את האוירה שנוצרה כתוצאה מתלונותיהן של השתיים, אשר נאלצו לספוג "השפלות ולעמוד מול עשרות מפגינים שגם לאחר חשיפת המקרה, המשיכו לתמוך בנאשם ולהוקיע את המתלוננות".
כאמור, השופטים יוסף אלרון והשופטים כמאל סעב וריבי למלשטרייך-לטר גזרו על ימין שנתיים מאסר בפועל ומאסר על תנאי. עוד קבעו השופטים כי עליו לפצות את המתלוננת א' בסכום של 5000 שקלים ואת השניה בסכום של 15 אלף שקלים.
בהחלטה ציינו השופטים את השתאותם לנוכח ההערצה והאהבה שקבל הנאשם במהלך שנותיו כמורה בכיתת הסיירות בחטיבת דגן בבית הספר קריית חיים. הם כתבו כי מדובר בדמות מרכזית רבת השפעה, המהווה "ליבה של פעילות חינוכית וקהילתית". מתוך כך, לדבריהם, ניתן להבין את "מידת מרותו ואת מידת התלות שהיתה למתלוננות בו. הנאשם, אדם מבוגר, בעל מעמד חזק ומרכזי של מורה ומדריך, ואילו המתלוננות נערות צעירות בבית הספר, בפער גילאים משמעותי במיוחד, שנושאות עיניהן בהערצה למוצא פיו ולמעשיו של הנאשם. הוא גם הקפיד לבחור תלמידים מסויימים מבין תלמידיו לשעבר כדי ללוות טיולים של חטיבת הביניים, בחירה שמטבע הדברים החמיאה לנבחרים וקרבה אותם למוקד הכח".
הפרת חובותיו כמורה במערכת החינוך מהווה עבירה חמורה במיוחד, כתבו השופטים. לא די בכך שמעשיו, בהיותם עבירות מין הינם חמורים ככאלה, אלא שמתווספת חומרה מיוחדת בשל העובדה שמדובר בהתנהגות מורה כלפי תלמידותיו. "מורה שנמצא בעמדה של אחריות, בעמדה של מרות, שחב לתלמידים ולהוריהם חובת נאמנות ראשונה במעלה. אסור לו למורה כזה בתכלית האיסור לנצל את מעמדו ואת מוקד כוחו על-מנת להפיק טובת הנאה מינית לעצמו. מורים במערכת החינוך אמורים לשמש דוגמא ומופת לתלמידים ולהקנות לתלמידים לבד מידע גם חינוך לתרבות של ערכים, ביניהם ערכים אנושיים ומוסריים של יחס אדם לחברו, גם אם הם מורה ותלמידו. נוכח מעשיו החמורים של הנאשם, עולה כי כשל בכך".
