גידול באיכות העבודה בישראל בשני העשורים האחרונים

איכות כוח העבודה בישראל עלתה בשנים 2005-1987 בשיעור שנתי ממוצע של 0.36% - כאשר שיפור איכות כוח העבודה במיגזר העסקי מסביר כשליש מהגידול של הפריון הכולל במיגזר הזה. דוח שגובש בבנק ישראל גורס, כי העלייה ברמת ההשכלה ובתשואה ממנה הם שתרמו לשיפור איכות כוח העבודה. אולם מנגד - הגידול בחלקם של העובדים הלא-ישראלים, שההון האנושי שלהם נמוך יחסית, פגע באיכות.

העולים החדשים תרמו לשיפור איכות כוח העבודה בעשור הנוכחי, לאחר שבעת השתלבותם בשוק העבודה בשנות התשעים הם דווקא גרעו מהאיכות. אולם, העלייה באיכות כוח העבודה בישראל במהלך התקופה שנבדקה היתה נמוכה מזאת של המדינות המפותחות האחרות - בגלל דריכה במקום של איכות כוח העבודה במהלך שנות התשעים. ממצא זה המסביר חלקית גם את הקיפאון של הפריון הכולל באותו העשור.

עלייה באיכות כוח העבודה היא גורם מפתח בתהליך צמיחה בת-קיימא של משק מפותח, וחשיבותה גדלה במרוצת השנים בשל שיפורים טכנולוגיים הדורשים מועסקים בעלי הון אנושי גבוה. איכות כוח העבודה משתנה כתוצאה מתמורות בהרכב תכונות המועסקים ובתשואה לתכונות. חישוב האיכות מניח כי שכרם של העובדים משקף את איכות עבודתם, כפי שמתקיים בשוק עבודה תחרותי - בו שכר העובדים שווה לערך תפוקתם השולית. במחקר שנערך על-ידי נעם זוסמן ועמית פרידמן ממחלקת המחקר בבנק ישראל, מוצגים לראשונה אומדנים שנתיים לשינויים באיכות כוח העבודה בישראל בתקופה 2005-1987, ומנותחים הגורמים להם. תשומת העבודה המתוקנת לשינויי איכות גדלה בממוצע ב-0.36% לשנה יותר מהגידול בתשומת העבודה הנמדדת בשעות, תוך שונות בין-תקופתית ניכרת ובניגוד למחזור העסקים. שיפור איכות כוח העבודה במיגזר העסקי מסביר כשליש מהגידול של הפריון הכולל בו.

התמורות בהרכב תשומת העבודה שהשפיעו הרבה על איכותה הן בראש ובראשונה העלייה בחלקם של העובדים המשכילים, ששיפרה את האיכות, ומנגד הגידול בחלקן של הנשים בתשומת העבודה, שגרע במידת מה מהאיכות - שני ממצאים אלה מקובלים בספרות המחקרית מהעולם, לדברי עורכי המחקר. התרחבות חלקם של העובדים הלא-ישראלים בתשומת העבודה פגעה באיכות כוח העבודה, והעולים החדשים מראשית שנות התשעים תרמו לשיפור האיכות בשנות האלפיים - לאחר שגרעו ממנה הרבה קודם לכן. העלייה בתשואה להשכלה, והגידול בשכרם היחסי של הנשים והעולים החדשים, תרמו תרומה חיובית לשיפור איכות כוח העבודה במרוצת שנות החקירה.

העולים החדשים, רובם מברית-המועצות לשעבר, הפחיתו מאוד את איכות כוח העבודה בשנות התשעים - למרות היותם משכילים - משום שההון האנושי המיובא שלהם לא התאים בדרך כלל במלואו לצורכי שוק העבודה הישראלי, ותהליך ההשתלבות בו היה מלווה לפחות בתחילתו בעבודה במשרות שאינן הולמות את משלח ידם המקורי. תרומתם הכוללת של העולים לאיכות כוח העבודה הפכה לחיובית בשנות האלפיים. הירידה באיכות כוח העבודה בראשית שנות התשעים, מסבירה חלקית את הקיפאון בפריון העבודה הכולל באותה התקופה, ואת המימצא לפיו השיפור באיכות כוח העבודה בישראל בתקופה ההיא היה נמוך מזה שבמדינות המפותחות, וכך גם הגידול בפריון הכולל.