מאסר בפועל למכה בתו הקטינה בחגורה

בית משפט השלום בירושלים גזר (יום א, 30.3.08) שנת מאסר, מתוכה ארבעה חודשים מאסר בפועל ושמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, לאב שהיכה את בתו הקטינה בחגורה.

הנאשם, ראובן ללוש, בן 46 ואב לעשרה ילדים, הורשע על-פי הודאתו בתקיפת קטין. הוא הודה כי ב-5 באוקטובר 2004 היכה את בתו שהיתה אז בת 15 באמצעות חגורה. זאת משום שכעס עליה כאשר
חזרה מעבודתה ונכנסה לחדרה על-מנת לשוחח בטלפון והורה לה להסתלק מהבית.

בשל מכות החגורה שספגה הנערה בכל חלקי גופה, נגרמו לה סימנים אדומים ושטפי דם בגב, ביד ימין וברגל שמאל. על סימנים אלה העידה בבית המשפט חוקרת של המשטרה לאחר שהנאשם טען, כי לא היכה את בתו בכל חלקי גופה, אלא התכוון להכותה רק ברגליה. בתמונות שהוגשו באמצעות החוקרת נראות חבלות ברורות על גב הקטינה ורגלה.

בפסק הדין כתב סגן נשיא בית המשפט, השופט יצחק שמעוני, כי בתי המשפט ראו באלימות הורים כלפי ילדיהם, עבירה חמורה ונקטו עמדה מחמירה בבואם לגזור את עונשם של הורים אלה, זאת במיוחד לאחר פסיקת בית המשפט העליון בעבר שקבעה כי אין לקבל ענישה גופנית של ילדים כדרך לחינוכם.

"נוסף לחובת ההורים לחנך את ילדיהם, מוטלת על ההורים גם החובה לדאוג לרווחתם ולבטחונם הגופני של ילדיהם. הורים הנוהגים אלימות כלפי ילדיהם, מפרים חובתם זו. כך נהג הנאשם לפני באירוע בגינו הורשע בתקיפת בתו. הנאשם לא היה שבע רצון מהתנהגות בתו ועל כן, היכה אותה באמצעות חגורה בגב, ידה ורגלה וגרם לה לחבלות קשות", כתב בפסק הדין.

עוד הוסיף כי על אף ששקל את בקשות הסנגוריה להקל בעונשו של ללוש, שאינו בעל עבר פלילי ושמאסרו ישפיע לרעה על שאר בני משפחתו, על-פי טענות הסניגור, הוא נאלץ לגזור עליו עונש מאסר בפועל משום שהתברר על-פי חוות דעת הממונה על עבודות שירות שללוש אינו כשיר לרצות את עונשו בעבודות שירות.

"בנסיבות אלה, על אף הפגיעה הצפויה בנאשם ובמשפחתו מעונש מאסר בפועל ועל אף העובדה שרק מצבו הרפואי של הנאשם אינו מאפשר לו לבצע עבודות שירות, אין בידי לפטור את הנאשם מעונש מוחשי. כפי שציינתי, הנאשם לא עשה מאמץ מיוחד, להתאים עצמו לעבודות שירות ועל כן, אין לקבל את טענת הסניגור בעניין זה", כתב השופט. "שוכנעתי, כי חומרת העבירה בה הודה הנאשם מחייבת גזירת עונש של מאסר בפועל, אשר יבהיר לנאשם, כי מעשיו חמורים ופסולים ובצידם, ענישה ממשית".

"לנגד עיני בית המשפט עומדים לא רק מצבו של הנאשם אלא האינטרס הציבורי ובמיוחד שלומה ובטחונה של הקטינה. ראוי, אפוא, להעביר מסר חד-משמעי לנאשם ולכל הורה, לפיו, כל המרים יד על ילדו הקטין, נוהג באלימות כלפיו וגורם לו חבלות של ממש, צפוי לעונש של מאסר בפועל", לשון פסק הדין.