75% מההורים לספורטאים צעירים ציינו כי הם יעדיפו שילדיהם יוותרו על מבחן בשביל משחק חשוב. כך עולה (יום ד', 16.4.08) ממחקר שנערך באוניברסיטת חיפה.
המחקר נערך על-ידי שרון יניב, פרופ' רוני לידור ופרופ' אביגדור קלינגמן, בקרב מדגם מייצג של 203 תלמידים בכיתות ז'-י"ב, הלומדים בארבעה בתי ספר בצפון הארץ ובמרכזה שלהם קבוצות ספורט בליגות העל השונות לבתי ספר תיכונים. כמו-כן, לקחו חלק במחקר 70 הורים, 6 מאמנים, 4 מנהלי נבחרות, 10 יועצות חינוכיות ו-5 מנהלי בית ספר.
מנתוני המחקר עולה, כי 47% מהורים למוסיקאים צעירים יסכימו שילדם יבחר בהופעה חשובה על-פני מבחן.
מהנתונים עולה, כי 63% מקרב ספורטאי הנבחרות ענה כי בית הספר מתחשב בו מאוד, לעומת 52% מקרב המוסיקאים ו-41% מקרב ספורטאי האגודות. כמו-כן, נמצא כי 66% מספורטאי הנבחרות ענו שבית הספר עוזר להם בדחיית עבודות ומבחנים, לעומת 44% מהמוסיקאים ו-30% מקרב ספורטאי האגודות.
עוד נמצא, כי 63% מספורטאי הנבחרות ציינו שבית הספר מסייע להם במתן שיעורי עזר והשלמה, לעומת 11% מקרב ספורטאי האגודות ו-8% מקרב המוסיקאים.
ספורט ומצבי רוח
מממצאי המחקר עוד עולה, כי ישנו שוני מובהק כמעט בכל הפרמטרים שנבדקו בין ספורטאי הנבחרות לספורטאי האגודות ולמוסיקאים: נמצא כי העיסוק הספורטיבי משפיע על מצב הרוח של הצעירים בצורה שונה. בעוד שאחוזים גבוהים בשלוש הקבוצות ענו כי העיסוק גורם להם מצב רוח טוב - 97% מקרב ספורטאי הנבחרות, 92% מקרב ספורטאי האגודות ו-88% מקרב המוסיקאים, נמצא שוני במצב הרוח הרע שגורם העיסוק - 80% מקרב ספורטאי הנבחרות, 51.5% מקרב ספורטאי האגודות ו-28% מהמוסיקאים.
מאוכזבים ומתוסכלים
על-פי תוצאות המחקר, נמצא כי העיסוק הספורטיבי גם גורם לספורטאי הנבחרות אכזבה רבה יותר - 70% מקרב ספורטאי הנבחרות לעומת 60% מקרב ספורטאי האגודות ו-28% מקרב המוסיקאים. גם מבחינת התסכול נמצאו ממצאים דומים - 66% מקרב ספורטאי הנבחרות חשו תסכול עקב עיסוקם הספורטיבי לעומת 50% מקרב ספורטאי האגודות ו-32% מקרב המוסיקאים.
לטענת מנהלי בתי הספר, "הספורט נמצא באחד המקומות הראשונים בבית הספר מבחינת רמת העניין בו. מקום זה בא לידי ביטוי בכך שמנסים לענות על הצרכים שלהם על-ידי עיצוב תוכניות עבודה, בהתחשבות בצרכים, בהתחשבות במורים, בהתחשבות בתחרויות, בהעמדת הצרכים של המגמה לחינוך גופני בראש סדר העדיפויות, והספורט נמצא באחד המקומות הראשונים בבית הספר מבחינת רמת העניין בו, מקום די שווה לשתי המגמות הנוספות המובילות: תקשורת ואלקטרוניקה. רק שהוא מביא לנו כבוד הרבה יותר גדול משאר המגמות".
לדברי היועצות החינוכיות של בתי הספר, "הספורטאים הצעירים רגישים לצרכים של עצמם, אבל לא רגישים לצרכים של אחרים. זה קטע לא נחמד באופי שלהם, באישיות שלהם. הזלזול באחרים, הפנייה בצורה מעליבה, התחושה של העליונות".
