התגלה פרפר זהוב חדש לירושלים. מדובר בפרפר מזן "נימפית" שכל הפרטים על אודותיו, נאספו בירושלים. נוכח העובדה שעד היום לא נמצא לפרפר שם, אגודת חובבי הפרפרים החליטה לקרוא לו "נימפית ירושלים".
נימפית ירושלים, שפרטיה נאספו רק בירושלים, נפוצה בכל ארץ ישראל. ניתן לראות את הנימפית מעופפת באביב, מחודש מרס בדרום הארץ, עד יולי בחרמון במוטות כנפיים זהובות של כ-5-3 ס"מ. ככל הפרפרים היא עוברת גלגול מלא בן ארבעה שלבים: ביצה, זחל, גולם ובוגר. אורך חיי הבוגר הוא כשבועיים בממוצע.
סיפורה של הנימפית התחיל לפני כמאה שנה. בשנת 1908, חוקר גרמני בשם פרוסטורפר הגדיר תת-מין חדש של "נימפית" (זן של פרפר) וקרא לה טלונה (telona). רק כיום, לאחר מאה שנה, נמצא השם ההולם את הפרפר הזהוב, והוא נקרא "נימפית ירושלים".
לרגל נעילת חגיגות ה-40 לאיחוד ירושלים, החליטו חובבי הפרפרים להעניק את תמונתה של "נימפית ירושלים" לראש העיריה, אורי לופוליאנסקי, בטרם ייחשף לראשונה בכינוס הבינלאומי הראשון של אגודת חובבי הפרפרים בישראל, שיתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים ב-29 במאי 2008, במעמד השר לאיכות הסביבה, גדעון עזרא וגדולי חוקרי הפרפרים במזרח התיכון.
פרפרים חשובים לסביבה ולאדם. בשנים האחרונות משתמשים יותר ויותר בפרפרים כאינדיקטור ביולוגי - לזיהום אוויר. התגלה שלפרפרים ישנה רגישות גבוהה לשינויים בשטחי המחייה שלהם (טבעיים או מעשה ידי אדם) ומעקב אחרי שינויים באוכלוסיית הפרפרים נותן אינדיקציה טובה לרמת ההפרעה לאותו מקום.
בנוסף, הפרפרים הם חרקים מאביקים. בלעדיהם ייעלמו צמחים התלויים בהם להאבקה ויצירת פירות. כמו רבים מהחרקים, פרפרים משמשים כמזון למינים אחרים של בעלי-חיים. היעלמות פרפרים משטחי המחיה שלהם, עלולה לגרור את היעלמותם של מינים אחרים של צמחים ובעלי-חיים התלויים בהם.
