אם אין אני לי, מילי'ס <br>

את רוני, הבעלים של מילי'ס, פגשתי לראשונה לפני כשנתיים כשעשיתי ביקורת בלאו בלומ'ס ברמת החי"ל, שרוני הוא אחד מבעליו. לאו בלום, למי שלא מכיר, הוא בן זוגה המיתולוגי של מולי בלום מהספר האלמותי "יוליסס" של ג'יימס ג'ויס וגם מסצינת הברים בישראל. לפני שמונה שנים, כשז'אנר הפאבים האיריים לא היה קיים, נפתח המולי בלום ברחוב הירקון ולפני ארבע שנים הצטרף אליו לאו. אחת השאיפות של רוני, ברנש נחמד ממוצא שבדי, הייתה להנחיל בישראל את תרבות השתייה. ההצלחה, כך הוא עצמו מעיד, חלקית במיוחד, למרות ששני הפאבים הפכו לשם דבר ולמוסד.

כשזוג מתמסד הוא רוצה להקים משפחה, וכך יצרו רוני והאבות המייסדים של לאו ומולי בלום את הצאצא הקטן - מילי'ס, ששוכן בסמוך ללאו, מתחת למגדלי זיו ברחוב ראול ולנברג. באופן מפתיע משהו, דווקא מילי'ס הזאטוט, בת כחצי שנה בסך-הכל, מכוון לקהל המבוגר יותר. בניגוד למולי וללאו, ברים איריים מא' ועד ת', מילי'ס היא לאונג'-בר שקט ונינוח שמגדיר את עצמו שכונתי. הוא לא נפתח בשביל עובדי ההיי-טק שבאים לרדת על דרינק לאחר שעות העבודה, אלא פעיל מתשע בערב, למשך חצי שבוע בלבד, מרביעי עד שבת, כשבראשון עד שלישי הוא מקדיש את עצמו לאירועים פרטיים. מילי'ס הוא מקום יפהפה שמעוצב בטוב טעם, בסגנון שמתאים לכל הזמנים - פשוט, קליל ולא יומרני. כשהגענו הייתה ברקע מוזיקת סופט רוק ניל יאנגית שהתחלפה בהדרגה לרגאיי ולקצת פופ שקט.

בגלל הסמיכות הגיאוגרפית, דלת לצד דלת, המטבח של לאו ומילי'ס משותף, אבל התפריט שונה בתכלית. במילי'ס תוכלו למצוא פתיחים נאים כמו סופלה פטריות משובח (28 שקל), שיפודי פרגית מושרים במרינדת יין לבן (27 שקל), קרפצ'יו פילה בקר (27 שקל) וגם המאכל שכל כך נדיר פה (וששותפי הקבוע, הג'מוס, קורא לי "טראש" בגללו) - מקלוני גבינה צהובה מצופים בפירורי לחם מטוגנים, מה שקרוי בלשון המומחים "מוצרלה סטיקס" (34 שקל). יחד עם הפתיחים לקחנו לנו קוקטייל שנקרא "ונילה באבלי" (44 שקל), שנרקח מוודקה וניל ושמפניה כשעל דפנות הכוס מפוזר סוכר חום, ומוחיטו אפל (43 שקל). ואל תטעו, גם אם המקום הוא לא בר אירי, תוכלו למצוא בו עשרות סוגי משקאות אלכוהוליים לפנק בהם את עצמכם - בירות, יין, וויסקי, ליקרים, קוניאק, ג'ין, טקילה ועוד במבחר שלא מבייש אף פאב בישראל, וכנראה שגם באירופה.

רוני המליץ לנו על הקלאב סנדוויץ' מילי (45 שקל), שלוש פרוסות לחם לבן עם רוסטביף, חזה עוף, עגבניות קלויות, בצל סגול, חסה וביצה קשה. הג'מוס, בהמה שכמותו, מייד קפץ על המציאה. הוא התמוגג, אבל אפילו לו היה קשה לסגור את הפינה עם הסנדוויץ' הענקי שקיבל. אני "הסתפקתי" במדליוני פילה בקר (המנה מגיעה בגדלים שונים, זו הגדולה שלקחתי עולה 81 שקל) בתוספת נתחי תפוחי אדמה מטוגנים. רגע לפני הקינוחים הורדנו דז'סטיף של פרנט ברנקה, רק כדי לנקות את התעלות ביעילות, ואחר כך קידמנו בברכה את פניהם של טארט התפוחים העצום בגודלו (31 שקל) ופלטת שוקולד (43 שקל), מנה אנינה של מוס שוקולד, בראוניז וטראפלס.

אלמנט ההפתעה שיחק תפקיד אצלנו, כי קיבלנו מוצר שונה ממה שחשבנו שנקבל. אחר כך ראינו את רוני הולך לעזור למלצריות ולמארחת, קשוב לכל לקוח. במדינה שבה תוחלת החיים של פאב ממוצע היא משהו כמו שנה עד שלוש, "משפחת בלום" פתחה שושלת די מכובדת של מקומות בילוי. לפי האוכל, האווירה והשירות, קל להבין מדוע.