היום לפני 44 שנה, ב-10 ביוני 1964, הופעל המוביל הארצי.
מוביל המים הארצי הוא מפעל המים המרכזי של מדינת ישראל, המשלב בתוכו את כל מפעלי המים במדינה. אורכו כ-130 ק"מ, והוא הוקם במטרה לנצל בצורה יעילה את מקורות המים, ולהעבירם מהצפון הגשום אל המרכז והדרום הדלים במים.
העבודות להקמתו של המוביל הארצי החלו עוד בשנת 1953. הן נמשכו חמש שנים - כאמור, עד 10 ביוני 1964.
תחילתו של המוביל הארצי היא בכנרת, שם נשאבים מים אל תחנת צלמון ומנהרת עילבון שהן הנקודות הגבוהות ביותר במוביל הארצי. נקודת הסיום של המוביל הארצי היא במצפה רמון שבנגב.
עם הפעלת המוביל הארצי, כ-80% מהמים הזורמים בו הוקצו לחקלאות
וכ-20% למי שתייה. במשך הזמן הלכו וגדלו כמויות המים שסופקו כמי שתייה, עד כי בתחילת שנות ה-90 כבר סיפק המוביל הארצי כמחצית ממי השתייה בישראל. על-פי התחזיות, עד לשנת 2010 למעלה מ-80% מהמים של המוביל יסופקו כמי שתייה.
בעקבות החלטת מדינת ישראל כי על המוביל הארצי להפנות חלק ממי הירדן לטובתה, תיכננו מדינות ערב השכנות לחסום את נהרות הבניאס, הדן והחצבני, בעזרת סכרים שיימנעו זרימת מים לירדן, ובכך לשתק את מקורות המים לכנרת. בסופו של דבר, תוכניות אלו לא מומשו.
