צבי ליבוביץ תבע את רהיטי קריית יובל יבוא ושיווק בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שלא היה מרוצה מכורסת עור. מכתב התביעה עלה שהתובע רכש את הכורסא בחודש מרס אשתקד, תמורת 2,690 שקל וזמן קצר לאחר מכן היא נפרמה והתגלו בה ליקויים נוספים. הנתבעת הגיעה לביתו של התובע והחליפה את גב הכורסא שנשחק למרות שטענה שהדבר נגרם משפשוף גב הכורסא בקיר או בדלת. הנתבעת לא פתרה את בעיית הפרימה והקרעים בכורסא והתובע לא השתמש בה. "זכותי לקבל ממכר תקין ושמיש ולא סופקה כורסא ראויה יש להחליפה או לבטל את עסקת המכר". התובע צירף תמונות של הכורסא לכתב התביעה.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שהתפרים הפרומים והקרעים בכורסא נגרמו משימוש לא הולם בכורסא מצד התובע ומשפחתו ואין לחייבה בפיצוי כלשהו. לדבריה, החליפה את גב הכורסא, לבקשת התובע, ופעלה למענו באופן מקצועי מעל ומעבר. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייבה השופטת אתי באום-ניקוטרה, את הנתבעת לשלם לתובע 1,500 שקל בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. השופטת עיינה בתמונת שצרפו התובעים וקבעה שניתן ללמוד מהן על פגמים וקרעים בכורסא במקומות שונים ושפשופים ככל הנראה מקיר סמוך.
"התמונות לימדוני כי הליקויים בכורסא נובעים מהיותה לקויה בבסיסה, שכן אין מקום לקבוע שכורסא ובה תפרים פרומים הנה ראויה ואיני מקבלת את טענת הנתבעת שתפרים פרומים אלה נובעים משימוש לא ראוי של התובע ובני ביתו. התפרים הפרומים מלמדים דווקא על איכות בעייתית".
השופטת הוסיפה שהשפשופים, מלמדים גם שהתובע אינו נוהג בזהירות עם הכורסא ולאור העובדה שהכורסא "סובלת" מליקויים, אין להורות על החלפת המוצר או ביטול העסקה אלא לפצות את התובע בגין הליקויים בלבד.
