שבע העתירות שהוגשו לבג"צ נגד החלטה 979 של מועצת מקרקעי ישראל, המסדירה את זכויות חברי הקיבוצים והמושבים בחלקות המגורים, הועברו לדיון בפני הרכב של שבעה שופטים.

ההחלטה להעביר את הנושא להרכב רחב מעידה על החשיבות הרבה שרואה בית המשפט העליון בהחלטה זו שתקבע את עתידם של מאות אלפי חברי קיבוצים ומושבים, ביחס לזכות לבעלות על הדירה שבה הם גרים.

שלוש מהעתירות הוגשו על-ידי הוועד הציבורי "כאן ביתי", המייצג חברי קיבוצים במאבק על זכויותיהם בחלקות המגורים. הוועד ביקש לשנות סעיפים בהחלטה 979, שיש בהם התערבות בלתי נסבלת של מועצת מקרקעי ישראל בהחלטות פנימיות של הקיבוץ, שינוי רטרואקטיבי של הכללים לרישום חברים חדשים בקיבוצים, קיפוח זכויותיהם של החברים הותיקים שההנחות שהם זכאים להן נשללו מהם והגבלת זכויות המגורים בקיבוץ לתחום מצומצם הקטן בהרבה מהנהוג כיום. העתירות הוגשו באמצעות עו"ד צפריר בן אור ממשרד איתן לירז ועו"ד רון רוגין ממשרד רוגין שטראוס.

עמותת אדמתי, המייצגת 145 קיבוצים ומושבים, עתרה נגד האפליה בין ההתיישבות לבין החוכרים העירוניים בנוגע לדמי ההיוון שעליהם לשלם תמורת רישום דירת המגורים על שמם - פער של מאות אחוזים. העתירה הוגשה ע"י עורכי הדין עפר נעם ויוסי ג'רסי.

לטענת אדמתי, לא יעלה על הדעת שהמועצה אפשרה, במסגרת שורה של מבצעי היוון לחוכרים העירוניים, להוון את זכויותיהם בנכס המגורים, תמורת דמי היוון בשיעור 3.75% בלבד, בעוד שחוכרים מהמגזר החקלאי שהשתתפו ברכישת הקרקע, גאלו אותה וקיבלו קרקעות בלתי מפותחות, יידרשו לשלם דמי היוון בשיעור העולה פי 9 מזה שנדרש מן החוכר העירוני.

עתירות נוספות הוגשו ע"י פורום הערים הגדולות, האגודה לצדק חלוקתי ואדם טבע ודין.

יעקב בכר, יו"ר "כאן ביתי", ברך על החלטת השופטים להעביר את הדיון להרכב נרחב. לדבריו, "אנו מלאי אמון בשופטי בית המשפט העליון שישמעו באורך רוח את מכלול הטענות, כפי שהיה בדיון הראשון, ויעשו עם ההתיישבות את הצדק ההיסטורי. דבר זה נמנע מאיתנו למרבה הצער בדיון הציבורי, וכן במוסדות המינהל שרוויים בדמגוגיה, דיס-אינפורמציה והפרחת נתונים לאוויר שאין ביניהם לבין המציאות ולא כלום."