לא פעם חרכו את אוזניי טרוניות בנוגע למסעדות תל אביביות הנושקות לקו המים, בהן הלחות הופכת את הארוחה למיוזעת, השירות הולך ומידרדר ככל שמתקרבת שעת הלחץ (השקיעה) ואיכות המנות אינה עומדת בקו אחד עם הנוף המרשים שנפרס מהגזוזטרה (בהנחה והשפדן תקין). כדי להתעמת פעם נוספת עם האקסיומה, שמנו פעמינו, אני ואדומת השיער למסעדת 'סיטרה', לבדוק הכצעקתה.
במשיחות המכחול האחרונות של צפון תל אביב, במתחם סי אנד סאן, עוגנת לה מסעדת 'סיטרה'. עיצוב החלל מנטרל כבר במגע הראשון את תחושת המזרח התיכון השלטת באזורנו ומפזר באוויר אירופאיות קרירה. החלק הפנימי הממוזג מתחלק בין בר לא גדול מעץ כבד, לאזור של שולחנות עם שנדלירים השופכים אור צהבהב. צבעי הלבן והחום הכהה דופקים נוכחות מרשימה ומוסיפים לקו האסתטי הנקי. אבל לא הגענו עד לפה כדי להתחמק מהים, ולכן בחרנו להתמקם בחלק החיצוני, המרפסת המשקיפה על חלקת החוף הקטנה והמים ומגישה את הבריזה כמנת ביניים. הקהל במקום מגוון, גם מהזן שיכול לשלם על ארוחה כזו בעודף שיש לו בכיס מטיפול הבוטוקס האחרון וגם כאלו שהחליטו לפנק את עצמם בחוויה טעימה.
התיישבנו והזמנו כוס קלו דה גת עמק איילון (46 שקל) וחצי ליטר בירה סאן מיגל (28 שקל), שהמשיכו איתנו לאורך כל הערב. סשימי טונה אדומה על סלט קינואה בויניגרט יוזו ושומשום (59 שקל), התגלתה כמנה של טונה טרייה מאוד (תכונה רצויה בסשימי) ושילוב הטעמים עם הקינואה התגלה כמוצלח. מנה של קדירת שרימפס (62 שקל) - שבהזמנתה נקרעתי בנסיון להחליט בין רוטב גורגונזולה ושקדים קלויים לבין זה המכיל ברנדי, עגבניות ונענע או את הפשוט והמוכר של שום ויין לבן - הגיעה לבסוף עם רוטב גורגונזולה סמיך וטעים. אדומת השיער התעקשה על סלט ובחרה אחד עם אנדיב, נקטרינה, קשיו וגבינת רוקפור (49 שקל). מינון הרוקפור בסלט (הרבה מדי - היא משתלטת, מעט מדי - בשביל זה שילמנו?!) היה מדויק, כשלכל אחד מהמרכיבים בסלט ניתן הכבוד הראוי.
בזמן ההמתנה לעיקריות התענגנו עוד קצת על הבריזה ועל ריח הפוקצ'ה עם גבינת מוצרלה, בשמל, רוקפור ופרמג'יאנו רג'יאנו, שהוגש לשולחן הסמוך לנו (צוטטנו). אדומת השיער הזמינה אוכף טלה על חציל שרוף, תפוח אדמה ננסי ויוגורט שקדים ואורגנו (110 שקל) ואני המשכתי בקו דגי-גורגונזולי והזמנתי את המנה המיוחדת של היום, פילה לוקוס שהוגש עם ניוקי, עגבניות מיובשות ורוקט ברוטב של גורגונזולה, ערמונים וזעפרן (155 שקל). הלוקוס נעשה בדיוק במידה והיה רך ועסיסי והניוקי היה מהטובים והנימוחים שאכלתי. לפני הקינוח הספקתי להוריד צ'ייסר לימונצ'לו (27 שקל) ויחד, בתנועת מגל משולבת עבדנו על המנה המתוקה שהומלצה על-ידי המלצר המצויין שלנו, קדאיף עם קרם מסקרפונה ושוקולד לבן (38 שקל), שלא איכזבה.
אין ספק שסיטרה מטביעה את תסמונת הים (ובגדול) עם המנות הטעימות, השירות המעולה והאפשרות לבחור להסתתר מהחום והלחות ולצפות בשקיעה הים תיכונית מתוך הבועה האירופאית הקרירה.
