עונש חריג, 29 שנות מאסר בפועל, נגזרו על פדופיל, איש חינוך חרדי שביצע עבירות מין ב-29 ילדים. בגזר הדין גם ביקורת על התנהלות הקהילה החרדית בפרשה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר (יום ה', 10.7.08) 29 שנות מאסר על יצחק בורובסקי, איש חינוך מישוב חרדי שהורשע בעבירות מין ב 29 ילדים, שהקטן בהם כבן 3. העבירות כללו מעשי סדום חלקם אף בכוח, חשיפת ילדים לחומרים אירוטיים ומעשים מגונים.

בגזר הדין כתבו השופטים סביונה רוטלוי, עפרה צ'רניאק וד"ר קובי ורדי, כי בורובסקי "קיבל על עצמו לדבריו ב'שליחות' מרב ידוע...תפקידים שונים בגני ילדים, בתי ספר, צהרונים והסעות ילדים". תפקידיו אלו "יצרו אמון של הורים וילדים בו ואף יצרו לו הזדמנויות רבות לניצול האינטימיות שנוצרה בינו לבין הילדים". הוא אף הזין אותה באמצעות "מילים טובות, מתן פרסים, לעיתים אף גמול כספי, הבטחת טובות הנאה וכו".

אינטימיות זו נוצלה על ידו "לספק את צרכיו המיניים הבסיסיים ביותר כשהוא אינו בוחל להשתמש במעמדו ובגילו כלפי ילדים רכים בשני, שתמימותם בלטה לא רק בשל גילם, אלא גם בשל השתייכותם לקהילה עליה נמנו. קהילה, שבה ניתן ערך עליון לחינוך ולמחנכים". הנאשם, לדבריהם, "לא בחל בניצול מעמדו על-מנת לאיים ולהפחיד את הילדים, אשר ככל שהיו רכים יותר בשנים, כך חששו ופחדו יותר ונכנעו לתכתיביו. מאחר שאנשי החינוך בקהילה סמכו על הנאשם והפקידו בידיו אחריות לגבי ילדים, ומאחר שהוא התנדב לביצוע מטלות רבות בקהילה, ובמיוחד במסגרות החינוך, היו בידיו מפתחות לחדרים שונים במוסדות החינוך, שאותם ניצל לצורך מטרותיו הבזויות, שעה שהילדים שימשו לו טרף קל, כשהם תלויים בו לחלוטין".

בורובסקיי לדבריהם "השליט פחד על הקטינים ואיים על חלק מהם לבל יגלו את מעשיו והם הפכו, בעל כורחם, לעבדיו, כאשר סיבלם בא לידי ביטוי בדרכים עקיפות, אשר במשך שנים לא הובנו על-ידי הוריהם או מחנכיהם".

השופטים ציינו גם את הקושי בחקירה ובניהול המשפט לנוכח גילם הרך של הילדים והקושי לדובב אותם "כולם חשו בושה לדבר על עניינים אינטימיים והשתמשו בבטויים שונים האופיניים לקהילה עליה הם נמנים. היה להם קושי לשוחח על כך עם הוריהם ואפילו עם חוקרי הילדים אשר גבו את עדויותיהם".

בהחלטה הביעה השופטת רוטלוי הבנה לסבלם של ההורים ולצורך שהביעו "להצניע ולהסתיר" על-מנת שהילדים "לא יינזקו בעתיד עוד יותר". היא ציינה גם את העובדה כי "הורים רבים נאלצו לעמוד על דוכן העדים למרבה הצער גם יותר מפעם אחת כאשר בעדותם שטחו בפנינו את התנגויותיהם וסבלם של ילדיהם".

עם זאת, מתחה ביקורת על התנהלות ההורים "לחלק מההורים של הקורבנות היה קושי לקבל את העובדה שילדיהם נפלו קורבן לעבריין מין שהתהלך ביניהם במשך שנים, כשהוא מתהדר בחביבות ובהצלחה חינוכית אצל ציבור הילדים. חלק מהם העדיפו להאמין שאולי ילדיהם לא אמרו דברי אמת ובלבד שלא יסווגו כ'קורבנותיו של בורובסקי' עד שהאמת טפחה על פניהם בדמות סבלם של הילדים".