זוכה מתקיפה - על סמך חוות דעת רפואית

שופטת בית משפט השלום בתל אביב, מרים דיסקין, זיכתה תושב רמת גן, אליהו רונן, מאשמת תקיפת אשה שטיפלה באביו ופציעתה.

האשה, אנה ליפקין, הגיעה ב-1.9.05 לביתו של רונן כדי לגבות כסף על עבודתה. על מה שהתרחש לאחר מכן הייתה מחלוקת, שהגיעה לבית המשפט לאחר שליפקין התלוננה נגד רונן במשטרה.

בכתב האישום שהוגש נגדו נטען כי רונן סבר שליפקין אינה זכאית לתשלום נוסף בעבור עבודתה ואין להיענות לדרישתה. במהלך הוויכוח ביניהם, כך נטען, עיקם את ידה הימנית וגרם לה לשבר בשורש כף ידה הימנית, שהצריך גיבוס.

רונן כפר במיוחס לו נגדו, וטען שליפקין דרשה במפגיע כספים מאמו, שלהערכתו לא הגיעו לה, והוא ביקש ממנה לעזוב את הבית. בתגובה התנפלה עליו, שרטה ודחפה אותו, ואגב כך החליקה ונפלה לרצפה. לדעתו, השבר נגרם כשניסתה לבלום באמצעות ידה את הנפילה.

התביעה הסתמכה על עדותה היחידה של ליפקין. ההגנה טענה כי זוהי עדות בעייתית, נגועה בסתירות ופגמים, ומולה עומדות גרסתו העקבית של רונן, עדות אמו, שהייתה עדת ראיה להתרחשות, וחוות דעת של רופא.

השופטת דיסקין הגיעה למסקנה כי מה שיכריע במחלוקת בין הצדדים הוא מה באמת גרם לשבר בידה של ליפקין - עיקום ידה או נפילתה לרצפה.

ליפקין מסרה שתי הודעות במשטרה, האחת ביום התקרית, בתור מתלוננת, והאחרת כעבור ימים ספורים, כחשודה, לאחר שרונן התלונן נגדה. כמו-כן העידה במשטרה.

השופטת דיסקין ציינה כי היו הבדלים מהותיים בין הגרסאות שמסרה על נסיבות התקיפה: בבית המשפט העידה כי לאחר שסיכמה עם האם בשקט על התשלום והמתינה לקבלתו, החל רונן פתאום השתולל, רץ הלוך ושוב בין אמו לבינה, צעק והפריע לאם בכתיבת השיק, ואז רץ אל ליפקין, התנפל עליה ותקף אותה באחיזה כה חזקה בידיה עד שהתיישבה על הרצפה מעוצמת הכאב, ורק אז הרפה ממנה. בהודעתה הראשונה במשטרה לא סיפרה כלל על ניסיונותיו של רונן להניא את אמו מלרשום את ההמחאה, ולא אוזכרה ריצת התזזית בינה לבין המתלוננת. כמו-כן לא סיפרה דבר על כי מעוצמת הכאב התיישבה על הרצפה. היא גם התקשתה להסביר את השריטות בגופו של רונן.

לעומת זאת, התרשמה השופטת כי גרסת רונן הייתה לאורך כל הדרך עקבית. הוא עמד על טענתו כי ליפקין היא זו שתקפה אותו, כנראה מתוך רצון לקבל את הכסף מאמו בכל מחיר. האם העידה אף היא, וגרסתה תמכה במדויק בגרסת בנה.


שבר ללא תזוזה

העדות שהכריעה את הכף הייתה עדותו של ד"ר דוד אדיבי, רופא אורטופד, שעל סמך החומר הרפואי בעניינה של ליפקין, לרבות מכתב השחרור שלה מבית החולים ותצלומי הרנטגן, הגיש חוות דעת רפואית מטעם ההגנה.

"גברת אנה סבלה משבר ללא תזוזה (Linear fracture). לפי ניסיוני וכן לפי דעת עמיתי, הסבירות לאפשרות שבירת היד על-ידי סיבוב היד נמוכה מאוד. אי לכך, ובהתחשב במכלול הממצאים, השבר הוא קרוב לודאי תוצאה של נפילה על כף היד המושטת".

בעדותו בבית המשפט הדגיש, כי לאחר גיל הבלות, כבגילה של ליפקין, כאשר העצמות נעשות חלשות יותר, כל נפילה פשוטה עלולה לגרום לשבר כזה. הוא הוסיף, כי שברים אלה הם בדרך כלל אופקיים, בניגוד לשברים הנגרמים מסיבוב, שהם אלכסוניים או ספיראליים, שכן חבלה סיבובית של שורש כף היד מצריכה כוח ולחץ רבים, המועברים אף לכיוון המרפק והכתף.

בפסק הדין שזיכה את רונן, כתבה השופטת כי מחוות דעתו ומעדותו של ד"ר אדיבי מתברר כי השבר נגרם מניסיונה של ליפקין לבלום את נפילתה, ולא מסיבוב פרק כף ידה, כטענתה.