קנתה כלבה חולה ונאלצה להרדימה

אינסה ספונוב תבעה את צחי זיו סנטר בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 10,414 שקל לאחר שקנתה כלבה חולה ונאלצה להרדימה. מכתב התביעה עלה שהתובעת שילמה עבור הכלבה, בת החודשיים, סך של 3,200 שקל וכעבור שבוע מצבה התדרדר והיא הובהלה לטיפול רפואי. לדבריה, הכלבה סבלה ממום מולד בכבד ועמדו בפניה שתי אפשרויות: לנתחה, ללא ערובה להצלחת הניתוח, או להרדימה. לאחר שהנתבעת הודיעה שאינה אחראית לגורל הכלבה, החליטה התובעת להרדימה והונפק עבורה זיכוי בסך 3,200 שקל. התובעת האשימה את הנתבעת ברשלנות כשמכרה כלבה חולה בניגוד למובטח. התובעת ביקשה מלבד עלות הכלבה גם 2,594 שקל דמי אשפוז של הכלבה, 220 שקל בדיקה אצל וטרינר, 300 שקל נסיעות ו-4,000 שקל בגין עוגמת נפש.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת שהתובעת השתהתה, במשך 12 יום, עד שהעניקה טיפול כלבה ואילו הייתה מגיעה אליה מיד ניתן היה לטפל בכלבה בעלות נמוכה ואולי אף להצילה. לדבריה, לא הוכח שהכלבה נולדה עם מום מולד בכבד. "הצענו לתובעת להחזיר את הכלבה ולקבל זיכוי כספי בגובה העלות או לקבל זיכוי ולהשאיר אצלה את הכלבה". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.

בדיון בפני השופטת לבנה צבר, אמרה בתה של התובעת שהן לא ידעו שהנתבעת מעסיקה וטרינרים ואילו הוצע להן להחזיר את הכלבה היו עושות כן. נציג הנתבעת השיב שעל גבי הקבלה ובשלט שנתלה בחנות נרשם מפורשות שאין אחריות על החיות. "עם קבלת החיות ובטרם מכירתן נבדק מצבן הרפואי על-ידי וטרינרים. כך היה עם הכלבה שנבדקה ולא נמצא בה מום".

הנציג הוסיף שהוא מוכן להשיב לתובעת את עלות הכלבה. בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת את התביעה וקיבלה את הצעת הנתבעת להשיב לתובעת את כספה. השופטת לא הטילה על התובעת הוצאות משפט. "צודקת הנתבעת בטיעוניה שהיה על התובעת לפנות אליה כשהבחינה שהכלבה אינה חשה בטוב ובכך לתת לה הזדמנות לטפל בכלבה. התובעת העדיפה לפנות תחילה לגורם מטפל אחר ורק לאחר ששמעה שעלות הניתוח גבוהה מאוד, וכי לא נותרה בידה ברירה אלא להמיתה, פנתה לנתבעת. בכך מנעה מהנתבעת אפשרות לתקן את הפגם שבנמכר. יתרה מזו - הטענה בדבר פגם מולד לא הוכחה". השופטת הוסיפה שהתובעת לא סתרה את טענת הנתבעת שבקבלה צוין שאינה אחראית למצבן הבריאותי של החיות.