בית המשפט העליון דחה (יום ג', 29.7.08) עתירת בני משפחתו של אחד מנעדרי סולטן יעקב, יהודה כץ, למנוע הסכם עם הסורים ללא מידע ופעולות לאיתור הנעדרים.
השופטים, נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, אילה פרוקצ'יה וחנן מלצר קבעו כי התערבותם בסוגיה, משמעה ש"בית המשפט יתערב ביחסי החוץ של מדינת ישראל, ובמסגרת זו במגעים מדיניים ביטחוניים ויכבול את ידיה של הממשלה בניהול מגעים מורכבים אלה".
בעתירה טענו בני משפחת כץ באמצעות באי-כוחם עוה"ד ישי שריד, דוד שרים וליאת שחר, כי "המפתח" לאיתורו של יהודה כץ, והשבתו לישראל, "חי או חלילה מת", מצוי בידי סוריה. זאת משום שהגיזרה שבה הושאר הטנק של כץ בלבנון נשלטה על-ידי כוחות סוריים כמו-כן "לאחר הקרב, על-פי תצלומי אוויר, נגרר הטנק של יהודה כץ לסוריה בידי כוחות סוריים".
לטענתם, נאמר להם במספר הזדמנויות על-ידי קברניטי המדינה עמם נפגשו בתקופות שונות, בהם: ראשי הממשלה, שרי הביטחון, רמטכ"לים וראשי אמ"ן "כי במסגרת מו"מ מדיני עם סוריה ניתן יהיה לקבל את המידע הדרוש בדבר גורלו של הנעדר ולדרוש את ביצוע הפעולות הנחוצות לצורך איתורו". יתרה מכך, "מנהיגי סוריה עצמם מסרו במספר הזדמנויות לדיפלומטים זרים שנפגשו עימם כי רק במסגרת מו"מ מדיני עם ישראל ישקלו למסור את מלוא המידע המצוי בידיהם בנוגע לנעדרי סולטן יעקוב".
משפחת כץ דרשה לפיכך, כי בית המשפט יורה למדינה לדרוש מהסורים במסגרת המו"מ את המידע בעניינו של כץ ולבצע פעולות לאיתורו. כמו-כן ביקשו כי בית המשפט ימנע חתימה על הסכם בלא שהתקבלו הסכמות בנושא הנעדרים.
בדיון ציינו השופטים כי העותרים היו נכונים לצמצם את הצווים לדרישה כי הממשלה "תתחייב לכך כי עניינו של כץ יועלה במסגרת המגעים המתקיימים עתה בין ישראל לסוריה", אך המדינה בתגובתה טענה כי "אינה יכולה להתחייב לגבי תכני המשא-ומתן הצפוי". הם הוסיפו כי הממשלה בתגובתה הזכירה את התחייבותה בעבר "לעשות כל פעולה ומאמץ ולא לחדול עד לחזרתם לישראל של שלושת נעדרי קרב סולטן יעקוב: רס"ל צבי פלדמן, רס"ל זכריה באומל ורס"ל יהודה כץ...הממשלה מנחה את כלל הגורמים הפועלים בעניין להמשיך ולפעול על-מנת לנסות ולהשיג כל מידע על מקום הימצאם לשם החזרתם למדינת ישראל".
כאמור, העתירה נדחתה. בהחלטה כתבו השופטים כי לאור התחייבות הממשלה, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטה מס' 978, "אנו יוצאים מנקודת הנחה כי במהלך המגעים, או המו"מ, תמצא המדינה את האפשרות הראויה ואת העיתוי המתאים לפעול... למימוש 'ושבו בנים לגבולם'".