|
חתונה או בר-מצווה? [צילום: שאול אלק]
|
|
|
|
|
לימור ואושרי חפץ, תבעו את צ"א בישולים בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 17,000 שקל בגין עוגמת נפש. מכתב התביעה עלה שבחתונת הזוג, שהתקיימה בחודש אוגוסט אשתקד, נתלתה מאחורי עמדת התקליטן כרזה של נער בר מצווה שלא היה קשור לחתונה. "לא היינו מודעים לכך אלא לאחר מעשה, כשראינו את הכרזה ברוב תמונות החתונה ובסרט הוידיאו". לטענתם, הדבר גרם להם עוגמת נפש המתחדשת כשהם מעלעלים באלבום החתונה. התובעים לא באו בדברים עם הנתבעת אלא הגישו את תביעה 8 חודשים לאחר החתונה.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שהתובעים לא פנו אליה ב"זמן אמת" להסיר את הכרזה, דבר שהייתה עושה באופן מיידי. לדבריה, התובעים גם לא התלוננו בסמוך לחתונה והעדיפו לתבוע אותה בחלוף זמן רב, דבר שהקשה עליה לשחזר את האירוע. "לו היו פונים אלינו באופן אישי, יתכן מאוד שניתן היה להגיע לסיכום לשביעות רצון הצדדים". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייב השופט אריה רומנוב, את הנתבעת לשלם לתובעים 1,000 שקל כולל הוצאות משפט. השופט תהה האם המעשה של הנתבעת, גרם לתובעים עוגמת נפש הנאמדת בסכום של 17,000 שקל? והשיב על כך בשלילה. "אמנם חוסר שביעות רצון התובעים ממצב הדברים הוא ברור ומובן, במיוחד על-רקע ייחודיות האירוע שצפוי להיחרט בזיכרונם לאורך ימים כחוויות חיים. ואולם גובה תביעתם אינו סביר בנסיבות העניין.
ראשית, אין חולק שעובדת תליית התמונה לא העיבה על אווירת האירוע, שכן לא הייתה ידועה לתובעים בזמן החתונה. תמונות שצירפו מלמדות, שהם ואורחיהם היו שמחים וטובי לב בעת החתונה; שנית, אין חולק שהתובעים או מי מטעמם לא פנו בעת האירוע לאנשי הנתבעת בבקשה להסיר את התמונה לאחר שנתלתה וגרמה לטענת התובעים, לתמיהות מצד הנוכחים בחתונתם; שלישית, התובעים לא פנו בסמוך לאחר חתונתם לנתבעת בדברים ביחס לעניין זה, אלא הגישו נגדה תביעה (ואף זאת כעבור זמן רב יחסית).