אליאור חן: "אולי אמות בקרוב"

אליאור חן, הרב שעמד בראש כת שהתעללה בילדיה של משפחה ירושלמית, שיגר לאחרונה מכתב מכלאו שבסאו פאולו, ברזיל, ובו רמז על אפשרות סבירה למותו בקרוב.

במכתב, שנשלח לרב המיודד עמו ופורסם במלואו באתר "בחדרי חרדים" [חלק א, חלק ב], ביקש חן להוציא לאור את חידושי התורה שכתב, שמא "ואולי יתקוף עלי השעה וליבי יפקע וזה יהיה לי למזכרת ולשפתיים דובבות וכו'". כוונתו של חן בביטוי "שפתיים דובבות" היא לכוון למה שנאמר במקורות כי הזכרת דברים שאמר צדיק בחייו גורמת לשפתותיו להיות דובבות בקבר. על-פי האמונה, גופו של צדיק אינו נרקב, ולכן הדבר מתאפשר.

את מצבו כאסיר מגדיר הרב אליאור חן כ"נרדף", כ"אביון, דך ונכלם" וכמי שמצוי "בחושך גדול", וכותב: "מה אומר ומה אדבר. על גודל צערי ודוחקי אין לשער, ואיני מאריך מחמת כודב [כובד] הזמן, ולא להוסיף יגון ח"ו [חס ושלום]". עוד הוא מבקש כי צדיקים יתפללו עבורו, ומוסיף: "אנא עוררו צדיקים וכו' להתפלל עבורי כי נפשי לא יכולה לסבול גודל הצער והעגמ"נ [עוגמת-נפש]".

ראש הכת מבקש מידידו שידאג גם לבנו, ומפציר בו שיפרוס עליו חסותו "שיהיה עוסק בתורה ולא ילך בטל, ח"ו. ומה אומלל הוא שהוא היה מוקף בחברים אוהבים והיה לו מלמד פרטי, ועכשיו הוא לבד ואיני יכול לחזקו ולעודדו".

באשר לפרשת ההתעללות מציין חן כי בשלב זה מדובר בחשדות בלבד וכי טרם הוגש נגדו כתב אישום. "רוצים ח"ו להעמיד נגדי עד שיעליל עלי כל רע, ומכל מה [זה] עשו רעש גדול אבל אין נגדי עדיין שום כתב אישום רק חשדות, ובכל המקרים כמעט ואיני נזכר [מוזכר], והכל נפל עלי". הרב חן גם מזכיר את המשפחה שנפגעה, וכותב: "ולא זכרו כמה טוב גמלתי אותם, ואיך מס"נ [מסרתי נפשי] בשבילם, ועכשיו וכו'".