לראשונה, מאז אירועי עמונה - לפני כשנתיים וחצי, תחשוף המשטרה, בצו בית משפט, את הפקודות שניתנו לשוטרים. בין היתר יתברר - האם לשוטרים ניתנו הוראות "מגבוה" ל"היכנס במפגינים".
הצו ניתן במסגרת תביעה שהגיש אחד המפגינים, ד. נגד המשטרה בטענה כי נפצע כתוצאה מאלימות לכאורה של פרש משטרתי. בתביעה נטען כי ד. הוכה בראשו ממכת אלה או שוט של פרש וכתוצאה התמוטט על הקרקע. גם אז לטענתו, הוכה באלות על-ידי שוטרים נוספים בכל חלקי גופו. הוא הובהל לבית החולים וסבל מספר חודשים מ"דלקת בזרוע, מיניסקוס בברך, כאבי ראש וסחרחורות וכן חרדות ופחדים". בתביעה נטען כי כושר הריכוז שלו נפגע וחלה ירידה משמעותית בהצלחתו בלימודי התיכון.
המשטרה - לא רלוונטי ד. התלונן למחלקה לחקירות שוטרים אך התיק נסגר בעילה של "עבריין לא נודע". ד. הגיש באמצעות ארגון זכויות האדם ביש"ע תביעה נגד המשטרה. במסגרת התביעה הפנה הארגון למשטרה סדרת שאלות המתייחסות לפקודות ולנהלים של השוטרים והפרשים. אך לאחר שעל שאלות רבות השיבה המשטרה ב"לא רלוונטי" הגיש בא-כוח הארגון עו"ד חיים כהן בקשה לצו לחייב את המשטרה להשיב על השאלות ובאופן מלא.
הפרקליטות התנגדה בטענה כי "המבקשים שואפים לערוך מעין ועדת חקירה כוללת לאירועי עמונה... זהותם של הגורמים המפקדים אינה רלוונטית וזהותם של נותני ההנחיות אינה רלוונטית".
אך בית המשפט דחה את טענות הפרקליטות. השופטת ענת זינגר כתבה בהחלטה, "איני מקבלת את טענת הפרקליטות כי מידע על הנהלים בשטח, צוותי הכוחות ובעצם כל פרט שאינו קשור ישירות לאירוע בגינו הוגשה התביעה - אינו רלווונטי. לטעמי, אין לראות את האירוע שבו נפגע התובע, במנותק מהתמונה המלאה של פינוי המאחז בלתי חוקי, תחת התנגדות של קהל מפגינים רב".
מי הורה להשתמש באלות היא הוסיפה כי "בדיוק כשם שלא ימנע מהמשטרה להפנות לנסיבות הכוללות של האירוע ובכלל זה הטענה כי שהות התובע במקום לא הייתה חוקית, כך גם אין למנוע מהתובעים להידרש לנסיבות הכוללות של האירוע ובכלל זה אופן הערכות המשטרה אליו, אופן התנהלותה במסגרתו והעלאת הטענה כי אלו בוצעו ברשלנות. מאחר שעל התובעים מוטל הנטל להוכיח את אחריות המשטרה לאירוע ממילא שאלה שיש בה לסייע בכך הינה רלוונטית".
השופטת הורתה למשטרה להשלים את תשובותיה בשאלות הבאות: - תאריכי היערכות לקראת פינוי עמונה ושמות הגורמים על ידם הועברה ההיערכות
- פירוט מדויק של ההוראות שניתנו בכל תדרוך לפני הפינוי
- מה היו הפעולות בהן נקטו כוחות הביטחון על-מנת להתמודד עם הפרות הסדר וההתפרעויות?
- מכוח איזו הנחיה החלו כוחות משטרה להגביר את האמצעים בהם השתמשו ומי נתן את ההנחיה?
- על-ידי מי הוגדר מקרה הצורך -שם הגורם ודרגתו
- על-ידי מי ניתנו הוראות השימוש באלות
- מה היו הוראות לגבי שימוש באלות על-ידי פרשים
- האם ההוראות ניתנו בעל פה או בכתב
- האם ניתנו בטרם הפינוי עצמו או במהלכו. המשטרה התבקשה למסור את מספר המפגינים שנעצרו במהלך פינוי עמונה. עוד נדרשה למסור: לכמה צוותים חולקו כוחות המשטרה. מי פיקד על הצוותים, כולל שמותיהם ודרגותיהם, מה הייתה אם בכלל חלוקת העבודה והסמכויות בין הצוותים השונים, וכמה שוטרים עשו שימוש באלות.
ניתן להסתפק בתפקיד ובדרגה בסוגיית השימוש בשוטים, כתבה השופטת, כי אין די בהצהרת מפקד הפינוי תנ"צ מאיר בוקובזה כי לא ראה שום הפעלת שוטים כלפי המפגינים, אלא "יש להשלים ולהבהיר: האם ניתנו הוראות לשימוש בשוטים", ואם כן - "לצרף עותק ההוראות, האם ניתנו בעל פה או בכתב, בטרם הפינוי עצמו או במהלכו". השופטת הוסיפה עם זאת כי "ככל שקיים קושי או הכבדה יתרה באיתור שמות בעלי התפקידים השונים ניתן להסתפק בפירוט תפקידם או דרגתם תוך הבהרת הקושי או המניעה לציון השם".
בסוגיית ההכרזה על שטח צבאי סגור, דרשה השופטת פירוט איך נאכפה ההכרזה וכיצד נמנעה הגעת מפגינים למקום.
בית המשפט הורה למשטרה לשלם הוצאות בסך אלף שקלים.
