הטיסה ה"ישירה" כללה חניית ביניים

ענבל אהרוני תבעה את חברת איסתא ישראל בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 3,000 שקל לאחר שטיסה שאמורה הייתה להיות ישירה, כללה חניית ביניים. מכתב התביעה עלה שהתובעת הזמינה טיסה ישירה מלוס אנג'לס ארצה ובפועל הטיסה כללה חניית ביניים בניו-יורק. "עקב כך נאלצתי לעבור בידוק ביטחוני ולחכות בשדה התעופה להחלפת המטוס. עם שובי ארצה דחתה הנתבעת את בקשתי לפיצוי, בגין הפרת התחייבות".

בכתב ההגנה השיבה הנתבעת שמסלול הטיסה נקבע על-ידי חברת התעופה ואינו בשליטתה ו/או באחריותה. לדבריה, חברת התעופה הודיעה שתתבצע חניית ביניים בניו-יורק והנוסעים לא יידרשו להחליף מטוס. "מידע זה הועבר לתובעת וטענתה שנאלצה לעבור בידוק ביטחוני בניו-יורק, לא הוכחה". כמו-כן שכרטיס הטיסה הינו חוזה, לכל דבר ועניין, בין הנוסע למוביל האווירי. "איננו אחראיים על הפקת כרטיס הטיסה והפרטים המופיעים בו. העובדה שהתובעת נחתה בארץ בשעה המיועדת מלמדת שהמוביל לקח בחשבון את זמן העצירה בניו-יורק".

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייב השופט יחזקאל ברקלי, את הנתבעת לשלם לתובעת 200 שקל בלבד בהתחשב בסכום התביעה שהיה מופרז. "אני מקבל את הטענה שהנתבעת כמתווכת בין התובעת למוביל האווירי, אינה אחראית ולא יכולה להיות אחראית לעיכובים או שינויים בטיסות ולנזקים שנגרמים בעקבותיהם ע"י המוביל. חזקה על התובעת שקראה והבינה את תנאי ההזמנה והסכימה להם כמוכח בחתימתה".

לדברי השופט, יש לבחון האם הנתבעת יידעה את התובעת שהמוביל, חברת "קונטיננטל", אינה מקיימת טיסה ישירה בין לוס אנג'לס לתל אביב. "אני מסיק שנציגי הנתבעת טעו לחשוב שאין עצירת ביניים או לכל היותר שהנוסעים לא ירדו מהמטוס בחניית הביניים. עובדה שהסתברה, בדיעבד, כלא נכונה. על כל פנים, הנתבעת הנפיקה כרטיס אלקטרוני, ממנו התקבל הרושם שמדובר בטיסה ישירה ועל כן יש לה אחריות להטעיית התובעת". השופט הדגיש שהתובעת לא הוכיחה את הנזק שנגרם ומה הייתה הטרחה המיוחדת שנגרמה לה בבידוק, אם בכלל נגרמה. כמו-כן שלא פרטה את משך חניית הביניים ואין מחלוקת שהגיעה לתל אביב במועד המתוכנן.