|
|
דוד רובין ואחיקם עמיחי. הרוצחים יישארו כלואים בחברון [צילום: רפרודוקציה]
|
|
|
|
|
טעם ביטחוני מדיני. בית המשפט העליון דחה (יום ה', 28.8.08) עתירה להורות למדינה לדרוש את הסגרתם מידי הרשות הפלשתינית של רוצחי החיילים דוד רובין ואחיקם עמיחי. רובין ועמיחי נרצחו בדצמבר 2007 כשטיילו ביחד עם ידידתם במורדות נחל תלם. בהחלטה ציין השופט רובינשטיין את התחייבות צה"ל כי במקרה של שינוי בנסיבות מאסרם של הרוצחים, "תיתכן פעולה לעניין העברת הרוצחים לישראל".
שני רוצחי החיילים, עמאר בדר אל חלים טהא ועלי אל המיר רגב דנדיס, עובדי הרשות הפלשתינית, פתחו לעבר החיילים באש מטווח קצר והרגו אותם. לאחר מכן נמלטו לרשות הפלשתינית והסגירו את עצמם. הם נשפטו, הורשעו ונגזרו עליהם 15 שנות מאסר שהומרו בעקבות ערעור, למאסר עולם.
ארגון אלמגור, באמצעות בא-כוחו עו"ד נפתלי ורצברגר, דרש להורות למדינה לדרוש את הסגרתם כדי להעמידם לדין בארץ. זאת בטענה כי ההליכים המשפטיים שנערכו ברשות אינם הליכים אמיתיים, שכן מערכת המשפט ברשות אינה מקפידה על ניהול פרוטוקולים, פומביות הדיון ופרסום החלטות. לטענת הארגון, מדובר בהליכים שהם "למראית עין".
עוד נטען כי הרשות הפלשתינית לא הייתה מוסמכת לדון באירוע הרצח, שכן האזור מוגדר שטח "בי" שלגביו אין לרשות סמכות שיפוט.
העותרים טענו כי חובתה של המדינה היא לפעול להסגרת מי שרצח את אזרחיה. "עקרון שלטון החוק, כמו גם כבוד משפחות הנופלים, מחייב כי המדינה תמצה את כל האמצעים שבידה להסגיר את הנאשמים".
מנגד, המדינה טענה כי על-פי המידע שנמסר לגורמי הביטחון, השניים מוחזקים על-ידי הרשות הפלשתינית בכלא המודיעין הכללי בחברון ונשפטו למאסרי עולם. "האחראים לרצח נשפטו, הורשעו ונגזרו עליהם בהחלטה שיפוטית חלוטה עונשי מאסר עולם. נכון לעת הזו, מרצים הרוצים את עונשם בכלא חברון".
עמדת המדינה הייתה כי "אין מקום לנקיטת יוזמה ישראלית להביא להסגרת הרוצחים מישראל, וזאת מטעם שמצד אחד הדין עימם מוצה, והעונש שנגזר עליהם בבית משפט ברשות הפלשתינית הולם את מעשיהם". יתרה מכך, המדינה דרשה לדחות את הבקשה להורות לה ליזום את הסגרתם, וזאת בשל טעמים ביטחוניים-מדיניים - "חיזוק מנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית ובחינת מידת התחייבותה של הרשות ללחימה בטרור".
המדינה הוסיפה עם זאת כי אם ישתנו הנסיבות "תיעשה הערכה מחודשת של ההחלטה שהתקבלה". שינוי הנסיבות לדידה הוא כאשר יתברר שהמחבלים השתחררו ממעצרם או שאינם מוחזקים בתנאי כליאה של ממש.
כאמור, שופטי בית משפט העליון אליה פרוקצ'יה אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן דחו את העתירה. בהחלטה, כתבה השופטת אילה פרוקצ'יה כי "מעשה הרצח הנתעב של שני חיילים ישראלים שטיילו בתום לב בטבע הינו לא רק פשע מוסרי שאין חמור ממנו, אלא הוא חייב מיצוי מלא הדין ועד תום, עם האחראים לו". עם זאת, מתשובת המדינה עולה כי הרוצחים נשפטו, הורשעו, ו"נגזרו עליהם בהחלטה שיפוטית חלוטה עונשי מאסרי עולם".
היא גם ציינה כי עמדה זו של המדינה אינה בבחינת "סוף פסוק", והיא תעקוב אם ריצוי עונשם של הרוצחים ברשות הפלשתינית מתבצע כנדרש. המדינה התחייבה כי אם יחול שינוי בנסיבות ריצוי העונש, היא "תחזור ותשקול עמדתה לעניין יוזמת ההסרה בשים לב לשינויים שייווצרו, ובמידת הצורך היא עשויה להחליט לפעול להעמדת הנאשמים לדין בישראל וליזום לצורך כך הגשת בקשה להעברתם לישראל".
לדברי השופטת, עמדת המדינה היא "סבירה בנסיבות העניין, ומצויה במתחם שיקול הדעת הרחב הנתון בעניין זה לרשות המוסמכת".
השופט אליקים רובינשטיין כתב כי למרות "חומרתו היתרה של הפשע הנתעב שביצעו שני הרוצחים, ונוכח חולשתה של מערכת אכיפת החוק ברשות הפלשתינית", החליט לדחות את העתירה. ההחלטה, לדבריו, התבססה על ההבטחה של צה"ל לפקח על מאסרם של הרוצחים ברשות הפלשתינית וכן, במקרה של שינוי נסיבות, כגון שחרורם של הרוצחים או שיתברר כי הם אינם כלואים באמת, צה"ל הודיע כי "תיעשה הערכה מחודשת של ההחלטה שהתקבלה, ותיתכן פעולה לעניין העברת הרוצחים לישראל".
רובינשטיין הוסיף, "זכרתי כי בשעה שנראה כי רוצחי השר רחבעם זאבי, שהוחזקו ביריחו עלולים להשתחרר, פעלה מדינת ישראל למעצרם ולהעמדתם לדין".
