ענקית הבירה האירית גינס חוזרת הביתה. החברה הודיעה (יום ה', 11.9.08) כי תבנה את מבשלת הבירה הראשית החדשה שלה בעיירה ליקסליפ, המקום שבו החל ארתור גינס לייצר את השיכר המפורסם הכהה והחזק ב-1756, שלוש שנים לפני שהעביר את הייצור לדבלין הבירה.
הבחירה בליקסליפ, שממערב לדבלין, אומנם מתאימה מבחינה היסטורית, אך הפתיעה רבים מהמומחים. באחרונה הצביעה העיתונות האירית על שני מקומות אחרים, שניהם פרברים של דבלין.
על-פי ההחלטה החדשה, יוקם המפעל על שטח של כ-200 דונם, בבעלות משפחת גינס. עוד כ-100 דונם יירכשו ממועצת מחוז קילדרה, שבו נמצאת העיירה.
"נפלא לדעת שהשורשים ההיסטוריים החזקים המקשרים בין השם גינס לבין ליקסליפ יונצחו לדורות הבאים", אמר דמונד גינס, אחד מצאצאי מייסד החברה, המתגורר בטירה סמוכה.
ההחלטה להקים את המפעל בליקסליפ משקפת את הצעד הבא של בעלת חברת גינס, ענקית המשקאות והמזון הבריטית דיאג'ייאו (Diageo PLC), למימוש תוכנית על סך 650 מיליון אירו לקצץ בהוצאות ולהתייעל במה שהפך למוסד בתרבות האירית, לנוכח התחרות הגוברת של מבשלות במזרח אירופה ובאסיה.
דיאייג'ייאו מתכננת לקצץ יותר ממחצית כוח האדם של גינס באירלנד עד 2013, לסגור שתי מבשלות בעיירות דנדאוק וקילקני, ולהפחית את תפוקת הבירה במבשלת שלה בדבלין
המכירות שבו לעלות
פעילות הייצור העתידית של גינס תתמקד במפעל החדש בליקסליפ. המפעל ייצרו כמה מותגי בירה, וכן את התמצית הסודית שגינס שולחת לכ-50 מבשלות בירה ברחבי העולם. מבשלת גינס ההיסטורית בשער סיינט ג'יימס בדבלין תייצר את הבירה לשוקי אירלנד ובריטניה בלבד. המבשלת בליקסליפ תהיה הגדולה בעולם מבחינת כושר הייצור, חצי מיליארד ליטר לשנה, ותעסיק 170 עובדים. במפעל החדש יושקעו 550 מיליון אירו, ובמפעל הישן 100 מיליון אירו.
בין המותגים שייוצרו בליקסליפ יהיו סמית'וויקס והארפ, וכן כמה מותגים זרים המיוצרים ברשיונות מחברות זרות, כגון קרלסברג מדנמרק ובאדווייזר מארה"ב.
מכירות גינס באירלנד חזרו למגמת עלייה, בחודש שעבר דיווחה דיאג'ייאו כי מכירות הבירה גדלו ב-2.3% בשנה שהסתיימה ביוני. הגידול נבע, בין היתר, בהעלאת מחירי הבירה הסיטונאיים במרס, אך דיאג'ייאו אומרת כי גם נפח המכירות גדל, ועמו נתח השוק.
הביצועים של גינס באירלנד מבטאים מפנה לעומת השנה הקודמת, שבה ירדו המכירות נטו ב-7%. המפנה חל על אף הירידה הכללית בשוק הבירה האירי. המכירות של גינס בעולם גדלו ב-6%, רוב הגידול היה באפריקה, ובייחוד בניגריה.
