את מאה ועשרים הקילוגרמים של פסקל אני מצרף אליי למסעדה אחרת בכל פעם, ובכל פעם פסקל מגלה באיזו מסעדה מדובר רק כשמגיעים. כשמדובר במסעדת בשר, הוא בדרך כלל מכיר את המאבטח בכניסה, את המארחת, את כל המלצרים ואת אחראי המשמרת. אבל הכיף האמיתי שלי טמון בהבעת הפנים שלו במסעדות בלי בשר בתפריט. תוכלו רק לדמיין מה גדולה הייתה הנאתי לקחת אותו ל'מנטו' - קפה-בריאות-תרבות שבנווה צדק. כשמקום חורט על דגלו קפה במקום צלעות כבש, ניחא. כשמקום מתגאה בבריאות, פסקל מתחיל להתרגז. אבל כשמדובר בתרבות, פה צריך להקדיש רבע שעה כדי להסביר לטורף שאיתי במה מדובר.